פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בקרוב יגבו דמי כניסה בשמורת הרי אילת

      רשות הטבע והגנים מקדמת תוכנית לפיה כל מבקר ידרש לשלם כ-20 שקלים עבור כניסה למקום. הארגונים הירוקים מוחים

      רשות הטבע והגנים יזמה תוכנית, לפיה בתוך כשנה יחויבו הנכנסים לשטח שמורת [[הרי אילת]] לשלם דמי כניסה, זאת כחלק משדרוג השמורה, השנייה בגודלה בארץ. גביית דמי הכניסה יאפשרו, כך טוענים ברשות, להקים מרכז מבקרים בכניסה ל"קניון האדום", המסלול הפופולרי ביותר בשמורה, בה מבקרים כ-120 אלף איש בשנה. עוד טוענים ברשות, כי באמצעות התשלום שייגבה יתוגברו הפקחים, ישופרו שירותי הניקיון, ויוכשרו חניוני לילה מסודרים.

      התוכנית מעוררת התנגדות עזה בקרב ארגוני סביבה אחרים ובראשם "אדם, טבע ודין". "השטחים הפתוחים הללו הם נכס ששייך לציבור בראש ובראשונה, לכן לכל אדם צריכה להיות הזכות ליהנות מהם באופן חופשי ועקרוני ללא הטלת מגבלות כלשהן", אומר עו"ד עמית ברכה, מהמחלקה המשפטית של הארגון, "כשגובים תשלום דמי כניסה מטילים מחסום של כניסה בפני חלקים נכבדים של האוכלוסייה".

      עברו הימים הטובים של הפלמ"ח

      ד"ר בני שלמון, אקולוג של מחוז [[אילת]] ברשות העובד באזור מזה 35 שנה והאיש שיזם את התוכנית, אומר בשיחה עם וואלה! חדשות: "הרעיון להסדרת השמורה מתגלגל כבר זמן רב. בתור מדריך טיולים ותיק ראיתי שנוצרים 'פקקים' במסלולים מסויימים בחלק מהשנה, כמו למשל בקניון האדום, קניון שחורת ונחל מפלים. 'הפקקים' הללו פוגעים בטבע - המטיילים המשועממים מהעמידה בתור מתחילים להשחית את הטבע מסביבם. כיום המצב הוא לא טוב", אומר שלמון, "במקום טיול מקבלים עמידה בתור והטבע סובל. בשביל לווסת את כמויות המטיילים, להגביר את הפיקוח ולתת שירותים לציבור ההולך וגדל צריך כסף", ו"מכיוון שאי אפשר לשים קופה בפתח כל מסלול בשמורה, החלטנו שאזור הרי אילת ייחשב כחטיבה אחת לצורך התשלום לכל האתרים בשמורה".

      לדברי ד"ר שלמון, דמי הכניסה של תלמידים ונוער שיבואו בקבוצות מאורגנות של מסגרות חינוכיות יעמדו על כשלושה שקלים לאחד ("חישבנו ומצאנו שהסכום הזה, ביחד עם מימון שמגיע ממשרד החינוך, מספיק לנו כדי לספק את שירותי הפקחים והניקיון", אומר שלמון). עבור כל האחרים, יהיה התשלום דומה למחירים שגובה הרשות עבור כניסה לשמורות אחרות, כ-20 שקלים למבוגר.

      ומה עם הספונטאניות של הטיול? תחושת המרחב והקרבה לטבע?

      "הימים הטובים של ה[[פלמ"ח]] שנדדנו ב[[מדבר]] וליקטנו עשבים לתה היו יפים מאד, אבל היום זה כבר לא עובד. חבל, אבל זו המציאות, ואין מה לעשות. מה שכן, אני יכול להרגיע ולומר שתמיד יהיו שטחים פתוחים ושמורות שלא יהיו בתשלום".

      "הקו האדום" של הירוקים

      היוזמה לגבות דמי כניסה בשמורת הרי אילת היא חלק ממדיניות שמנהיגה הרשות בשנים האחרונות. בשנתיים האחרונות החלה הרשות לגבות תשלום עבור ביקור במספר שמורות פופולאריות, בין היתר במג'רסה, נחל עמוד, נחל תנינים, נחל שניר והארבל, שנמצא בשלבי הסדרה לתשלום.

      התוכנית בשמורת הרי אילת, מסביר ברכה, היא "הקו האדום" מבחינתו. ברכה מפנה אצבע מאשימה כלפי מנכ"ל רשות הטבע והגנים, אלי אמיתי, כ"גורם העיקרי בתהליך הזה. יש בעיה עם אדם אחד ברשות, וזה המנכ"ל, שמוביל אותה לכיוון הלא נכון. בשנים האחרונות הרשות הופכת לצערנו הרב יותר ויותר לגוף מסחרי רווחי, שאינו נותן את הדעת לתפקיד הבסיסי שלו לשמור על הטבע לטובת הציבור. את כל המגמה הזו מוביל באפן מובהק אלי אמיתי שמתייחס לצערנו הרב יותר ויותר אל הפיקדון הכול כך חשוב הזה שניתן לו כאל עסק לכל דבר ועניין".

      אבל מאיפה יבוא הכסף לתחזוקת השמורה, לוויסות המטיילים? בכל זאת, הרי הכמות רק הולכת וגדלה. "אני לא נגד לגבות דמי כניסה בכל מחיר, במקרים מאד קיצוניים ויוצאי דופן ברור לי שאין ברירה וצריך לגבות תשלום. אני רק טוען שהרשות לא עושה את המקסימום שביכולתה כדי למנוע זאת. כשהיה חסר כסף לפני ארבע שנים, בתקופת המנכ"ל הקודם, היינו הולכים לאוצר קודם כל ומאיימים לסגור את השמורות, וזה היה עובד. כיום ידם של אנשי הרשות על כספי הציבור קלה מאד. הרי כשחסר כסף לכל משרד ממשלתי אחר הוא קודם כל הולך לאוצר, לא מבקש מהציבור שישלם באפן ישיר".

      דובר רשות הטבע והגנים, אמנון נחמיאס, אומר בתגובה כי "כל ההליך הזה של הסדרת השמורות בתשלום לא מתחיל מתוך שמחה. זה מתחיל במקומות שבהם יש עומס מבקרים גדול והנזק לסביבה הולך ומתעצם. אם רוצים לשמור על הטבע כמו שצריך, צריך לשלם. המחוקק קבע עקרון שאומר שהמשתמש ישלם, עקרון שעובד בשמורות הטבע בכל העולם, אם רוצים לשנות את זה צריך לפנות לכנסת, לא אלינו".

      איך זה ייגמר?

      ב"אדם, טבע ודין" מעלים שתי סוגיות חוקיות, הקשורות לתהליך קבלת ההחלטות לסגור שמורות לתשלום. הראשונה, לטענתם, היא העדר קריטריונים ברורים שמגדירים באילו מקרים יש להסדיר שמורה לתשלום. "המצב הוא שפקחים בשטח לפי תחושת הבטן שלהם מחליטים שצריך לסגור שמורה. החוק אומנם מתיר לרשות לגבות תשלום, אך אין לה תקנות פנימיות ומסודרות שמגדירות באילו מקרים יש לעשות זאת". סוגייה נוספת, לטענתם, היא ההליך הבעייתי של השימוע הציבורי, שלב המחוייב בחוק לפני הסדרת השמורה לתשלום.

      מי שיגלוש בימים אלה באתר של הרשות, ימצא הזמנה ליטול חלק בתהליך השימוע הציבורי באינטרנט. במסגרתו, מוצגת לקהל התוכנית ועיקריה והקהל מוזמן להגיב (ראו קישור). "בפועל", אומר ברכה, "על אף שהם מחויבים לפי החוק בתהליך השימוע הציבורי מה שהם עושים זה לא סביר. אין פה בכלל שיתוף של הקהל. הם מציגים עמדות פטרנליסטיות, שאלות של כן ולא, במקום לנהל דיאלוג אמיתי עם הציבור. זכותו של הציבור להתווכח ולהתפלמס ואף לנסות ולשכנע את הרשות בעמדתו. רק לאחרונה בעקבות לחץ שהופעל עליהם, הם הוסיפו גם מקום להערות".

      בעמותה מציגים את המקרה של השימוע הציבורי שנעשה באינטרנט לגבי הסדרת שמורת ארבל לתשלום . לטענתם, 71% מהגולשים הצביעו שהם מתנגדים לגביית התשלום או שיפסיקו לבקר באתר בגללה. התוצאות הללו, הם מסבירים, לא מנעו את ההחלטה לסגור את שמורת ארבל לכניסה בתשלום. בתגובה אומרים ברשות, כי במסגרת המקום שהוסיפו להערות הגולשים התקבלו גם הערות ענייניות ורציניות של גולשים שהועברו למחלקות המתאימות לטיפול ובדיקה. "לא כל דבר שהציבור רוצה יהיה בהכרח הדבר הנכון לעשותו", אומרים שם.

      מוצא אפשרי לסבך הזה עשוי להימצא בדברים שאמר נחמיאס בשיחה עם וואלה! חדשות, בה הוא הצהיר כי בחודשים הקרובים תתכנס מליאת הרשות לדון בנושאי קביעת תשלום לשמורות. "ככל הנראה במליאה חושבים שבעקבות הדיון הציבורי יש מקום לדון בעניין שנית", הוא אומר. ב"אדם, טבע ודין" מבטיחים לעקוב בדריכות אחר מסקנות המליאה. "אם הנושא לא ייפתר במליאה, אנו ניאבק. נגיש התנגדויות ונגיע עד לבית המשפט העליון אם נצטרך".