בעזה עקבו בדריכות רבה אחר תוצאות המדגמים של ערוצי הטלוויזיה הישראלית, בעיקר בערוץ 2 ו 10 (ערוץ 1 לא נקלט אצלנו טוב). סוף סוף האנשים יוכלו לדעת מי יעמוד בראש המפלגה שתתעלל בפלסטינים ב-4 השנים הבאות.
גם בעזה התקבלו תוצאות הבחירות בהפתעה, מאחר שהאנשים לא צפו את החולשה של קדימה. יש דימיון מאוד גדול בין תוצאות הבחירות בישראל לפלסטין. למשל, ישראל ביתנו שמייצגת את העליה הרוסית, ולצד זה האידיאולוגיה הימנית. מה גורם להצביע בעדם? זה כמו הבחירה בחמאס בזכות זה שהיא תביא לשינוי, בעיקר בכל הקשור לשחיתות והוצאת הכספים. כלומר בשני המקרים יש כאן הצבעת מחאה נגד המפלגות שהיו בשלטון, ורצון לבחור במישהו חדש.
דבר נוסף שמסתמן מהבחירות זה גוש השמאל והמרכז שהפך לברור בצד הישראלי. למרות שזה כאילו טוב לישראלים, זה לא בהכרח הוא טוב לפלסטינים. זאת, בעיקר בגלל תוכנית ההתכנסות, שמאוד מפחידה ומאוד לא מקובלת על הפלסטינים. מצד שני גם הימין הקיצוני הוא דבר בלתי אפשרי ובלתי נתפס מהצג הפלסטיני, משום שאם הימין יהיה בשלטון הפלסטינים לא יקבלו כלום. בסופו של דבר לא אלה טובים ולא אלה.
מי מכיר את השרים החדשים?
ממשלה פלסטינית חדשה יצאה לדרך אתמול. ראש הממשלה איסמעיל הניה נשבע אמונים, יחד עם 24 שרי ממשלתו, חלקם בפני הנשיא אבו מאזן, בלשכת הנשיאות בעזה, ואחרים בלשכת הנשיאות ברמאללה, וזאת אחרי שישראל לא העיקה אישורי מעבר בין הגדה לרצועה. בממשלת חמאס החדשה ישנה אישה אחת, שתכהן כשרה למעמד האישה, אבל כמו רוב השרים האחרים, גם היא לא מוכרת לציבור הפלסטיני.
טקס ההשבעה שודר בשידור ישיר בערוץ הטלוויזיה הפלסטיני, גם מעזה וגם מרמאללה. אנשים עדין לא מכירים את השרים, כך שלא היה להם מה להגיד, אלא רק להתפלא שאלו המועמדים. התגובות התייחסו לכן בעיקר לצורה החיצונית. רק כשהם ימלאו את תפקידם נדע מה יצא מהם. בינתיים האנשים מתווכחים האם חמאס תיכנס ראש בראש עם אנשים, בעיקר בכל מה שקושר ברעלה לנשים ושתיית משקאות חריפים. הדעה הרווחת היא שחמאס לא תתעקש, והיא מחוייבת לתת לכל אחד להתנהג כרצונו.
את הרחוב הפלסטיני מעניין בימים אלה מי יכהן באיזה משרד, ואיך הוא יתפקד תחת כל הלחצים. השרים שכיהנו עד היום היו מוכרים ברובם, וסביב חלק מהם נרקמו סיפורי שחיתות ופרשיות שונות. איך הדבר יהיה תחת שרים מהחמאס? מעניין להזכיר כאן שאתמול התבטא שר האוצר החדש, עומר עבד אל ראזק, שהוא יעשה ככל שביכולתו כדי להעלות את רמת חייהם של האזרחים הפלסטינים, אפילו אם יידרש ממנו לעבוד מול הצד הישראלי. השאלה הנשאלת היא האם ישראל תרצה במגעים מסוג זה עם חמאס, שהבעיה העיקרית שאיתה צריכה ממשלתו להתמודד היא העקשנות האמריקאית והישראלית שלא מוכנות לקבל את חמאס כבחירה דמוקרטית של העם הפלסטיני.
הימים הבאים הם מאוד קריטיים בחיי הפקידים הפלסטינים בכל המשרדים השונים, המשתייכים לפתח. הם מאוד חוששים למעמדם ובמיוחד כשהבוס שיהיה מעליהם יהיה מחמאס. עד עתה, השרים מחמאס לא תפסו את מקומות עבודתם, ורק בהמשך נדע מה קורה.