קלפי 001 - כפר הס

מכונית פז'ו גדולה נעצרת מול הצרכניה, מתוכה יוצאת צעירה שלבושה בערך בארבע דרגות מעל כל מי שנמצא בשטח. "סליחה, איפה מצביעים פה?", היא קוראת לעבר שתי הנשים שיושבות עם הילדים על הספסל. "זה לא כאן, זה במזכירות", הן עונות, "מה, את לא מצביעה בתל אביב?". בחירות. הגרסא הישראלית לסרטי חג המולד האמריקאים, כשכל העירונים חוזרים הביתה להורים, רק שבמקרה הזה מדובר על מושב בלב השרון במקום לעיירה הקטנה במערב התיכון.

רחובות כפר הס, השוממים לגמרי ביום רגיל בשעות האלה, שוקקים ככל יכולתם: הורים וילדים על אופניים, ילדים קצת יותר גדולים משחקים בבית העם. פסטורליה. באזור המזכירות תנועה ערה. תור קטן של ארבעה אנשים שמתקדם מהר, תוך כדי דיון בשאלות החשובות באמת שעל הפרק – מתי כבר יהיו שמות לרחובות כאן? מי שהיה כולל זאת במצע שלו היה מרוויח מאה קולות לפחות.

הסדרן, בעל ותק לא קטן במערכות בחירות, מבסוט לאללה. "כאן הכי טוב. שקט, לא יהיו כאן מהומות". מהומות? קודם שיהיו כאן חיים. גם קצב ההצבעה עונה על דרישותיו. "מלא כאן כל הזמן, לעומת שיעורי ההצבעה בארץ, פה כבר הצביעו לפחות 40 אחוז. כאן זה לא כמו בעיר, שהם הולכים לקניונים ורק בערב באים להצביע", הוא מסכם את יתרונות החיים הבריאים, קרוב לאדמה.