קלפי 26, מבשרת ציון

הילדים התעוררו מוקדם הבוקר ומשכו אותנו ראשונים לקלפי. הם אפילו ניאותו לרוץ קדימה כדי לוודא שהקלפי כבר פתוחה וערוכה לקלוט את ראשוני המצביעים. באמת הגענו ראשונים.

עוד לא צחצחנו שיניים, ומיהרנו כדי לא לעמוד בתור. כשיצאנו כבר היה. כולם מתלבטים בין מרץ לעבודה, בין עבודה לקדימה, בין קדימה לליכוד? לא, איפה, אין ליכוד, הם נאנחים. השנה הליכוד היה כלא היה. כולם עומדים בתור בשקט, עושים כבוד לרגע, שומרים על דיסקרטיות, לא מעלים על שפתותיהם את המילים המייצגות את המפלגות בהן יבחרו.

רק בחוץ עומד צ'רלי, רכז השכונה המחזיק בכיסו את כל השמות של כלל המצביעים במבשרת ציון. צ'רלי גר בדלת לידי. עולה חדש מצרפת. שם היה לו מוסך, פה הוא פעיל שכונתי. על מרפסת ביתו הפונה אל הרחוב שלט חוצות ענק: "קדימה". הוא בא מחו"ל, הוא מבין בפוליטיקה צרפתית ורוצה שתהיה פה מפלגה חזקה. כמו שם.

3 קלפיות ממוקמות אצלנו בשכונה, כולן בגן הילדים השכונתי. בארבע השנים האחרונות לא קרה כאן כלום, בשכונה שלנו. אפילו עץ אחד חדש לא ניטע. אולי אחרי הבחירות, אומרים התושבים, יקרה גם בשכונה שלנו נס קטן. שקט בקלפי השכונתי הזה. כאן לא יהיו מכות. כאן אין כעסים. מצביעים והולכים הביתה אם הרבה תקוות בלב. ועלה ירוק? לא הפעם, לא השנה, לא בשכונה הזאת.