פרשנות: איוולת הקמפיין

קחו את תוצאות הסקרים כשרק נפתחה מערכת הבחירות לפני 3-4 חודשים. התבוננו בתוצאות. קיראו אותם הלוך ושוב. שימו את הגרפים של הסקרים הראשונים שהתפרסמו באותם ימים על הגרפים של הסקרים מהבוקר ומה תקבלו? חפיפה כמעט גמורה.

גובה העמודה של קדימה עם הקמתה טרם מחלתו של אריאל שרון היה אז כ-36 מנדטים. הסקרים של היום מעניקים למפלגה הבתולית הזאת 34-36 מנדטים. העבודה התקבעה על כ-20 מנדטים באותם ימים, עלתה בכמה מנדטים עם בחירתו של עמיר פרץ, ושוב גלשה למקום המוכר שלה בסקרים (ובכנסת היוצאת): כ-20 מנדטים. גם הגרף של הליכוד חופף את תוצאות הסקרים מלפני שלושה חודשים. משהו באזור ה-15. כל הגרפים ותוצאות הסקרים עלו, ירדו, ושוב עלו וירדו ושבו למקומם הבטוח שבו היו כבר לפני 3-4 חודשים. זה נכון גם לגבי ש"ס. רק לגבי מפלגתו של ליברמן (שימו לב שזו המפלגה היחידה שאיש כמעט לא יודע את שמה ומזהה אותה על פי שם מנהיגה), התנהגו הסקרים אחרת והם מצביעים על עלייה עקבית (למעט הסקר האחרון של הארץ-ערוץ 10).

נכון, כולה סקרים, וביום רביעי, כשנדע לאשורן את תוצאות הבחירות יכול שיתברר שהסקרים שיבשו עלינו את דעתנו. ואולם, מאחר שהסקר הוא הכלי היחיד שאפשר לעבוד איתו, ומאחר שהסקר הוא המדד היחיד שאיתו עובדים בבחירות (עיתונות, פעילי בחירות, קוראי עיתונים, גולשי אינטרנט וח"כים לעתיד) – נשאר לנו לשפוט את היעילות וההשפעה של הקמפיינים רק על יסוד בסיס זה.

על פי הסקרים, הקמפיינים כמעט שלא השפיעו. טביעות האצבע של מסעי הבחירות של המפלגות העיקריות לא ניכרות. אם בסוף מערכת בחירות, שנמשכה יותר משלושה חודשים, הכל חוזר אל מקומו, הרי שמותר להסיק שתוצאות הבחירות לא מושפעות כמעט מהקמפיינים המושקעים והמחושבים של רוב המפלגות. אל תטעו: במסעי הבחירות של המפלגות מושקע הרבה שכל, המון ניסיון, וים של ידע מדעי שנצבר במשך שנים. וכמובן, המון המון כסף. ובכל זאת – כלום. כאילו כל השכל, הידע, הניסיון והכסף לא מסוגלים לשכנע, או להניע אנשים להצביע.

העובדות הללו – ופה צוינו עובדות ולא פרשנות – מעוררות ספקות באשר ליעילות של קמפיינים בכלל. לא רק קמפיינים פוליטיים. האם וכמה משפיע מסע פרסום כלשהו? האם אמצעים פרסומיים יכולים להביא לשינוי עמדות? ואם כן, כמה? האם הכסף שנשפך בחודשים האחרונים מנוהל נכון מול המטרות שהוצבו לו?

ייתכן שצריך לחפש את התשובה במקום אחר בכלל. ייתכן שבאמת ניתן לשכנע מעט מאד אזרחים לשנות דפוס הצבעה אחרי שכבר החליטו החלטה ספונטנית עבור מי להצביע. בהחלט יכול להיות שלא ניתן לשכנע גם את מי שהחליט על יסוד מסורת מתמשכת של ההצבעה שלו.

ייתכן שקהל המטרה היה צריך להיות אחר לגמרי: הקהל של מי שלא מתכוונים כלל להגיע לקלפי. כל הקמפיינים, ללא יוצא מהכלל, הניחו – בלי לחשוב פעמיים – שקהלי המטרה שלהם באים מחר לקלפי ויש לעשות מאמץ להשפיע על הפתק שלהם. שום קמפיין לא חשב שצריך לצאת מנקודת מוצא אחרת לחלוטין: לשכנע אזרחים בכלל להגיע לקלפי. את קהל היעד הזה עדיין לא ניסו. ייתכן שצריך לפענח את מניעיו וקלסתרו של הקהל העצום הזה שלא מרגיש שום אחריות כלפי הבחירות. יכול להיות שכל ההשקעה במחקר, והשקעת השכל, הניסיון והאנרגיה צריכה לשנות כיוון מאחר שהסיכוי להשפיע על אזרחים אחרי שהם התקבעו בעמדותיהם הוא קלוש. כדאי לבדוק את זה בפעם הבאה.