"אדי" ייצא בקמפיין לעידוד תרומות אברים

בשבועיים הקרובים ייצא ארגון "אדי" יחד עם המרכז הלאומי להשתלות איברים בקמפיין הצטרפות וחתימה על כרטיסי תרומת איברים. במקביל לפרסומים בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה, קיימת לראשונה אפשרות להצטרף לאדי באמצעות טופס אלקטרוני דרך אתר האינטרנט של הארגון.

ביום הבחירות יוצבו בכמאתיים קלפיות בארץ ובבסיסי צה"ל. עמדות שיאוישו על ידי הצופים, הנוער העובד, מכבי צעיר, ובית"ר, ויעודדו את הציבור לחתום על כרטיס תרומת האיברים. נטלי קטייב ועדי רם, בנות כתה י"א מתל אביב, הן אלו שיזמו את הפרוייקט הארצי לעידוד תרומות איברים, ורתמו מאות בני תנועות נוער להחתים את הציבור על כרטיס אדי להצלת חיים, מיד בצאתם מן הקלפי.

"ביום הבחירות" אמרו עדי ונטלי, "יקבל האזרח הישראלי שתי החלטות חשובות: בחירה דמוקרטית לניהול חיי המדינה - בקלפי, ובחירה בקידוש ערך החיים על ידי חתימה על "כרטיס אדי" לתרומת איברים".

ברשימת ההמתנה להשתלת איברים בישראל נמצאים למעלה מ-1000 ילדים ובוגרים. מ"אדי" נמסר, כי בזכות תרומת האיברים מקבלים את החיים בחזרה מעל 250 איש בשנה. למרבה הצער, קרוב למאה מן הממתינים להשתלה נפטרים מדי שנה. שאר הממתינים ימשיכו לקוות שיימצא עבורם תורם וחיים חדשים.

מ"אדי" נמסר, כי בישראל רק 4 אחוזים מהאוכלוסיה מחזיקים בכרטיס התורם, מספר נמוך ביחס למדינות מערביות אחרות, ונמוך בהרבה מאחוזי התומכים בתרומת האיברים בארץ.

הנה מספר שאלות נפוצות שאת התשובות הנכונות להן רובנו לא מכירים. באדי מבקשים, שאם גם אתם תומכים בתרומת איברים ולא מחזיקים בכרטיס התורם שלהם - תקראו ותחליטו, ותזכרו: תורם אחד יכול להציל 7 אנשים ואף יותר.

- מי מחליט על תרומת האיברים? האם אין למשפחת הנפטר יכולת החלטה בנידון?

בכל מקרה המשפחה מחליטה, בין אם הנפטר מחזיק או אינו מחזיק בכרטיס תורם. ההחלטה נעשית ע"י קרובי משפחה מדרגה ראשונה, בני זוג, הורים וילדים בוגרים. טובת בני משפחתו של הנפטר ורווחתם הנפשית בעת קשה כזו היא החשובה ביותר ולכן העוסקים בנושא דואגים לוודא שההסכמה לתרום תהיה משותפת לכל בני המשפחה.

- אם חתימה על כרטיס לא קובעת שניתן להציל איברים מהתורם, למה זה כל כך חשוב?

מעבר להצהרת כוונותיו של החותם, יש בחתימה הכרה כוללת בחשיבות תרומת האיברים. הכרה כלל ציבורית ומודעות הומאנית כזו חשובים, כשהמשפחה תעמוד מול השאלה האם לתרום את איברי יקיריה. משפחה שיקירה נשא כרטיס תורם נוטה לכבד כמעט בכל המקרים את בקשתו.

- מי קובע את המוות המוחי?

קביעת המוות המוחי נעשית פה אחד ע"י שני רופאים מומחים שהוסמכו לנושא, ואשר אינם קשורים להשתלות. לאחר שנקבע מוות מוחי, יש חלון הזדמנויות קצר וקריטי שבו ניתן להנציל את האיברים.

- מה אומרת ההלכה?

כל הדתות מאמינות בהשתלת איברים להצלת חיים, ע"פ ההלכה תרומת איברים להצלת חיים היא מצווה. קיימת תפיסה מוטעית, לפיה חוקי היהדות אוסרים תרומת איברים וכתוצאה מתפישה זו אחוז תרומות האיברים בקרב היהודים הוא הנמוך ביותר מכל הקבוצות האתניות.
הסוגיה היהודית ההלכתית הכבדה מכולן, נוגעת לקביעת רגע המוות, וזו באה על פתרונה על ידי הרבנות הראשית, שהכירה במוות מוחי כמוות לכל דבר כבר בשנת 1986, כשאישרה לראשונה תרומת לב.
רבנים רבים, ביניהם הרב יהודה עמיטל, הרב שלמה אבינר, הרב יעקב ורהפטיג, הרב שלמה ריסקין, הרב יובל שרלו ועוד מחזיקים בכרטיס התורם. קיימת אפשרות להתנות את התרומה באישור של איש דת לפי בחירת המשפחה.

- האם פוגעת הנצלת האיברים בשלמות הגופה?

ממש לא. ניתוח ההנצלה מתבצע בחדר ניתוחים סטרילי, בדומה לכל ניתוח אחר ותוך התחשבות בשלמות המראה החיצוני.

- מה הקשר בין אדי למשרד הבריאות?
כיום פועלת אדי כאגף במרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות, במטרה להעלות את המודעות לצורך באיברים חיוניים היכולים להציל ולהמשיך חיי רבים הממתינים להשתלה. המרכז הלאומי להשתלות, הוא הגוף היחיד בישראל הממונה על הסדרת ההשתלות והמפקח על ביצוען.
בכל בית חולים יש מתאמת השתלות מטעם המרכז שמלווה את התהליך ואת המשפחות לאורך כל הדרך.

- האם ניתן לדעת מי קיבל את האיברים המונצלים?

זה תלוי ברצונם של התורם והנתרם. רבים מהתורמים קשרו קשר ייחודי עם המושתלים. יש ביניהם האומרים שמשהו מיקירם ממשיך לחיות.