אין כמו הירידה הנוכחית של קדימה בסקרי הרגע האחרון שמתפרסמים היום כדי להוכיח את כישלונו המרכזי של הליכוד במערכת הבחירות הננעלת בעוד רגע. שבועות ארוכים של קמפיין התרכזו בניסיון בולט אחד של הליכוד: להחזיר הביתה את מצביעי 'מחל' לשעבר שהחליטו לעבור לקדימה. "אולמרט יוותר לחמאס" אמרו תועמלני הליכוד. חמאס, חמאס ועוד קצת חמאס. זו הייתה המנטרה, זה היה הכלי, והתוצאה אומללה. שלושה חודשים אחרי שנבחר לעמוד בראשות הליכוד מוצא עצמו בנימין נתניהו עם אותו מספר מנדטים שקיבל בהתחלה.
באחד מימי השבוע החולף ערך נתניהו סיור יחד עם עוד כמה בכירים בסניף הליכוד בהדר יוסף. "טעיתם לכל אורך הדרך", אמרו הפעילים לנתניהו ולשאר הבכירים שהיו איתו. "לא הייתם צריכים לדבר כל-כך הרבה על החמאס. לאנשים שאנחנו פוגשים יש שתי טענות שמועלות נגדנו, הרקורד של ביבי בתור שר אוצר, וההתנהלות האישית שלו לאורך שנים. אלה הנושאים שמפריעים לציבור, ואתם לא נתתם להם מענה בקמפיין". נתניהו שמע את הפעילים וידע שהם צודקים. "במשך חודשים אנחנו שופכים כסף על קבוצות מיקוד שלא מסייעות בדבר, ובפגישה מקרית אחת מוקדו לפתע הבעיות האמיתיות שלנו", אמר אחד מבכירי הליכוד שהשתתפו במפגש.
לא במקרה הצטלם לפתע נתניהו לתשדיר שבו הוא פונה לנפגעי תוכניתו הכלכלית, ומסביר להם מדוע נקט בצעדים שפגעו בהם. לא סתם הוא החל ברגע האחרון להיפגש עם נציגי הנכים, הגימלאים והנשים, בעודו מכה בפניהם על חטא. פתאום, כשהספירה לאחור כמעט מסתיימת הבין ביבי שהמאמצים למקד את הכל בחמאס היו כמעט כמו לחיצה על פול גז בניוטרל. אחרי הכל, נתניהו הוא האיש שהורה לאנשי הקמפיין שלו לנקוט בקו התעמולה הזה. היו במטה ההסברה כאלה שחשבו שהעיסוק האובססיבי בחמאס מוגזם ושאולי צריך לפנות לאנשי ליכוד שדווקא המדיניות הכלכלית הרחיקה אותם, אבל נתניהו היסה את הקולות. גדעון סער היה יו"ר מטה ההסברה, איתן דורשב ניהל את הקמפיין, אבל האמת היא שזכות המלה האחרונה הייתה של ביבי והוא לא היסס לנצל אותה. כעת ברגע האחרון מעדכנים לפתע את קו ההסברה.
בשבוע אחרי שביקר בסניף הליכוד ברחובות התפנה ישראל כץ לביקור בדוכן פלאפל מקומי (הוא הרי הכריז שהפסיק לאכול עוף בשל הטיפול הממשלתי בשפעת העופות). "בבחירות האלה אין לכם סיכוי", הודיע לו מוכר הפלאפל. ג'יימס קארוויל, יועץ הבחירות המיתולוגי של ביל קלינטון כבר אמר לפני ארבע-עשרה שנה ש"זה הכלכלה, טיפש", וזו פחות או יותר הייתה גם התיזה של מוכר הפלאפל ברחובות. בליכוד נזכרו בבעיה הזאת בשלב מאוחר מדי. ביום שאחרי הם עלולים להצטער על טעות נוספת.
מחנה הימין הסיק מסקנה נבונה מהכישלון בבחירות 92'. אסור להתפצל ליותר מדי ראשים. זה מתכון לאובדן קולות. הבעיה היא שאת הנגזרת ממסקנה זו לא יישמו בליכוד ובשאר מפלגות המחנה הימני דתי לאורך מערכת הבחירות. באיחוד הלאומי תקפו את הליכוד, בליכוד תקפו את ליברמן, בש"ס תקפו את נתניהו ולאנשי קדימה והעבודה לא נותר אלא לשחרר חיוך. רק לפני עשר שנים הצליח אותו בנימין נתניהו לאחד תחת כנפיו את רפול ודוד לוי. הוא ניהל אז קמפיין מתואם, והצליח למקסם את כוחו של המחנה הלאומי.
בשבועות האחרונים התזוזות המשמעותיות של מפלגות הימין מתרחשות בתוך המחנה. כדי למנוע מאהוד אולמרט להרכיב ממשלה חייבים הימין והדתיים לגבש רוב חוסם של שישים ח"כים. אלא שבחודש האחרון, אחרי עלייה קלה, המחנה הלאומי דורך במקום ונעצר באזור החמישים. לפעמים יותר, לפעמים קצת פחות. אם אולמרט ירכיב את הממשלה הבאה הוא ודאי יודה לכל האסטרטגים והפרסומאים שסייעו לו. מוטב שישריין מספר זרי פרחים ליועצי הבחירות של האיחוד הלאומי וש"ס.
לו קדימה הייתה מנהלת קמפיין חף מטעויות, ניחא. העניין הוא שגם שם נעשו טעויות שלא נוצלו במלואן במחנה היריב. "היהירות הייתה משגה", אומרים כעת בכירים בקדימה. הם מדברים על הררי המלים המיותרות שנשפכו באחרונה בניסיון לתאר מי יאייש את הממשלה שעוד לא הוקמה, בקואליציה שטרם הורכבה, בבחירות שבכלל עדיין לא נערכו.
על משגים משלמים וקדימה באמת יורדת בסקרים. זה עלול להפוך את החיים של אולמרט ביום שאחרי ליותר קשים. כנראה שזה לא ימנע ממנו להיות ראש הממשלה. את זה יעשו, אולי, רק אחוזי הצבעה נמוכים באופן יוצא דופן, או סתם רצף של התפתחויות חריגות ומאד לא צפויות. ככל שחולף הזמן פוחת הסיכוי שספין חדש או סתם שפן של הרגע האחרון ישנה את תמונת הגושים המסתמנת. שעתם של הקמפיינרים ויועצי ההסברה כמעט שהסתיימה. לפחות זה.