הגנן המסור

"הגנן המסור" הוא דוגמה טובה לסרט שמשום מה פספסתי בקולנוע וחיכיתי להשלים אותו מעל המסך הקטן יותר ובנוחות סלוני. העובדה שבינתיים הספיקה השחקנית רייצ'ל ווייז לזכות על תפקידה בו באוסקר ובגלובוס הזהב רק הגבירה את הציפייה, למרות שבדרך כלל אני מעדיף לחוות את דעתי לפני שפוסקים באקדמיה את דעתם.

בכל מקרה, הסרט, על פי ספרו של ג'ון לה קארה, עוסק בסיפורם של טסה (ווייז) וג'סטין (רייף פיינס), היא סטודנטית חתרנית, חיה פוליטית מזדהה עם מיעוטים, והוא ההיפוך הגמור – דיפלומט בריטי מרובע ועצור. הם מתאהבים, מתחתנים ויוצאים בשליחות הוד מלכותה לאפריקה. בלי הרבה זמן לקוצ'י מוצ'י, טסה נרצחת בנסיבות מסתוריות כשהיא בלויית גבר שחור לא מוכר. מכאן והלאה אנחנו נכנסים למוד הקולנועי המעצבן למדי של פלאש בק וחזרה לזמננו. אנו מגלים שטס היתה בהריון שלא צלח, כולם ניסו להתחיל איתה, היא עיצבנה אנשים בעלי כוח וכולם חשדו שהיא בוגדת בבעלה, כולם חוץ ממנו.

ג'סטין הנאיבי והמופנם, שבעיקר עוסק בגינון (נושא שבסרט לפחות דווקא לא זוכה למי יודע מה חשיפה), יוצא למסע לחקר האמת ובדרך נזכר ומגלה כל מיני כיוונים למניע לרצח אשתו. פשוט זה לא הולך להיות. בלי לחשוף יותר מדי, אפשר להגיד, שבניגוד לציפיות הסביבה, הרצח לא היה על רקע רומנטי או פלילי ולא, גם לא לאומני. המסע שג'סטין עובר מהווה בעצם ניצחון גורף של טס. כל מה שלא הצליחה לעשות בעודה בחיים מההיבט של לשנות את בעלה הנבעך מצליח לה בפוסט מורטום. הוא מפתח חוט שדרה וביצים, הוא לומד לעומק על איזה אידאלים נלחמה אשתו ובעיקר מגלה, שבניגוד למה ששיער, היא מאוד אהבה אותו.

הבימוי של פרננדו מיירלס (הזכור מ"עיר האלוהים" המופתי) מצליח לבנות היטב את המסתורין שרקם לה-קארה ולמרות שדי מהר מוברר מה המניע לרצח, המבצעים והמושכים בחוטים מצליחים להישאר באפילה כמעט עד הסוף. עיקר הגדולה היא בבניית הדמויות הכה שונות של טס וג'סטין והמשחק המצוין של שניהם מוסיף איכות ואמינות ליצירה. צרפו לזה צילומים מרהיבים מאפריקה וחיבור העלילה למאורעות דארפור, האיידס ושאר נושאים אקטואליים, ויש לכם אחלה סרט, שעובר מצוין גם למסך הביתי.

אגב, אי אפשר בלי להגיד שרייצ'ל ווייז תפסה כל כך טוב את הנישה של הבריטית החריפה, הספונטנית והיפה עד להכאיב, שכולנו שכחנו שרוב יושבות האי הבריטי הן חיוורות, מאופקות ולא ממש יפות. פתאום הפנטזיה הבריטית היא משהו מעניין בהרבה מהאמריקאית הרגילה ואולי אפילו מהצרפתייה מלאת השיק.