כן, תא"ל רוסו, יש בעיה

בכתבה ב"הארץ" תוארה היטב, על ידי תא"ל טל רוסו, הבעיה התופחת של הניתוק בין נוער ההתנחלויות לבין צה"ל.

תחילה, הרשה לי לברך אותך, תא"ל רוסו, ואת צמרת צה"ל, על ההודאה בקיום הבעיה ועל הפניה לגישה רצינית יותר מדרך הספינים וההכחשות, כפי שהיתה עד כה.

חשבת פעם איך מרגיש אדם, שאשתו האהובה בוגדת בו לנגד עיניו?
רבים במחנה הימני–לאומי–דתי חווים, לראשונה בחייהם, הרגשה דומה מאד לזו, כלפי צה"ל.

סיפור האהבה בין צה"ל לציבור הזה אכן היה לוהט. השירות ביחידות קרביות, ההתנדבות לתפקידי פיקוד ושירות קבע, הפכו לאופנה נרחבת שנעזרה במכינות קדם צבאיות, רובן ככולן בהתנחלויות, שתרמו רבות הן לאישיות ולרמה של המתגייסים והן לצה"ל, שזכה לשפע של לוחמים ערכיים ובעלי מוטיבציה. לאחר תקופת היובש של סוף שנות השבעים, שבצה"ל שמחים לשכוח, "פינקה" החדירה הזאת של הציבור הדתי-לאומי את צה"ל, בשפע של חיילים וקצינים מעולים. בזמנו התפרסם אפילו, כי תא"ל ארז גרשטיין הי"ד, איש קיבוץ השומר הצעיר, הצביע למפד"ל, כצעד של התפעלות מחייליו סרוגי הכיפה.

כיום, כידוע לך, כ-50% מהמערך הלוחם והקצינים הזוטרים הם דתיים, כמו גם כ-40% מאנשי המילואים שנהגו להגיע בקביעות לשירות עד לא מזמן, אחוזים הבאים לידי ביטוי, לצערי, גם בנפגעים.

כתוצאה מהשימוש חסר האחריות שנעשה ב"צבא ההגנה" לביצוע גירוש תושבי גוש קטיף וצפון השומרון, ובהתחשב במוטיבציה ובארגון החריגים באיכותם שהופגנה במהלכו, נפגעה האהבה כלפי צה"ל בחוגים הללו באורח אנוש. אין מתנחל, או קרובי משפחה שלו המשרתים בצה"ל, שאינם שואלים את עצמם ללא הרף כיצד ינהגו מפקדיהם וחבריהם לנשק העלולים להצטוות לגרש אותם מביתם. איך לדעתך מרגישים הורים מהתנחלות המגיעים לטקס סיום קורס קצינים של בנם ומביטים על מפקדיו? האם קשה לך לנחש מה עובר להם בראש?

המצב הזה מרעיל את מערכות היחסים בין החיילים ומזכיר את המצב בסיורים המשותפים עם המשטרה הפלסטינית בתקופת אוסלו – ה"עמית" השותה אתך קפה היום יירה בך מחר, או בתרגום צה"לי – מפקדך/חברך לפלוגה היום - יגרש אותך מביתך מחר, כפי שאכן קרה. מה ישאר מהרעות והאמון המוחלטים בין החיילים - סם החיים של יחידות לוחמות?

החבורה שתכננה את ההתנתקות הוסיפה חטא על פשע. על מדי החיילים והשוטרים טרחו להדביק את דגל המדינה, את סמל המדינה ולמען הסר ספק הוסיפו עוד דגל על הכובע, בכוונה לעטוף את המעשה המתועב ברגשות פטריוטיים של "שליחות ציונית". לא בטוח שהבנתם את עומק האיבה למדינה ולצבא שיצר אצל הקרבנות החיבור בין הסמלים והמדים הללו למעשה שנעשה. גם השימוש במדים שחורים המזכירים מיליציות אחרות מימים אחרים אינו מוסיף הערצה למקבלי ההחלטות ומעורר אצלנו את התהיה האם מדובר בהתגרות, בטימטום, או בשניהם גם יחד?

כאילו אין די בכך, קשה לשכוח איך הפקיר צה"ל את תושבי חבל עזה לחסדי 6000 פגזים ורקטות, כמעט ללא תגובה. העלבון והפגיעה שבהשוואה הבלתי נמנעת בין האדישות הזו לשלומם, מול גירושם שהתאפיין במוטיבציה חסרת תקדים, לא מרפים ואוכלים אותנו מבפנים כגחלים לוחשות.

קציני צה"ל המעוניינים כעת לפייס את הציבור הזה, צריכים להתגבר על משוכה נוספת - האמון. איזה אמון קיים, לדעתך, כלפי קצינים שמונו, לפי פרסומים רבים, בהתערבותו של עמרי שרון? איך מצטייר הרמטכ"ל, דן חלוץ, שקיבל את התפקיד לאחר ההדחה של בוגי יעלון, רמטכ"ל איכותי שלא עמד בדום מספיק מתוח במסדר השפוטים של משפחת שרון? האם לא ברור כי חלוץ מונה מתוך הנחת יסוד של צייתנות מוחלטת למשפחה השלטת וכי ביצוע ההתנתקות היה תנאי סף לקבלת התפקיד? או אולי נבחן את התנהגותו של ראש אמ"ן דאז, זאבי פרקש, שהביע דעה חד משמעית נגד ההתנתקות ולאחר מכן החל לתמוך בה תחת לחץ? מה שווה מילה של אדם כזה? האם ניתן לסמוך עליו שלא יפיק הערכות מודיעין תפורות בהתאם לדרישת ראש הממשלה?

בעיה נוספת קיימת עם הנסיון לבנות אמון עם המתנחלים בעזרת המח"טים האזוריים. איזה אמון יכול להיבנות בין תושבי השומרון כלפי המח"ט שלהם, אל"מ יובל בזק, שלא היסס להפעיל את פלוגת הבט"ש שישבה ביצהר בעקירת המאחז בישוב, בניגוד לקודמיו שהשכילו להביא כוחות חיצוניים לפעולות הכרוכות בהתנגשות עם התושבים? בנסיבות הללו, על מי מוטלת האשמה של סילוק הפלוגה והקרע בין התושבים לצה"ל? האם התנהגות זו נובעת מעויינות ושיקול דעת מופקר, המשולבים עם היעדר בקרה, או שמא זו מדיניות מכוונת מלמעלה? איזו מבין האפשרויות גרועה יותר?

הכתבה הנ"ל הסתיימה בדברי קצין בכיר, המצביעים על הדרך הארוכה שעדיין מצפה לכם עד להבנת עומק הבעיה: "עלינו להראות לציבור המתנחלים שאנו באים אליהם בידיים נקיות, במיוחד כשהולך ומתבהר שצפויים עוד עימותים בנוסח עמונה - אם בפינוי מאחזים ואם בהתנתקות נוספת, לאחר הבחירות".

סליחה, אך "ידיים נקיות" של צה"ל מול המתנחלים לא בדיוק משתלבות עם פעולות גירוש ועקירה עתידיים. אם מישהו חושב שפעולות אלו ימשכו והמתנחלים 'ירגישו בבית' בצבא המתכוון להמשיך להיות קבלן החורבן שלהם - תמורת מילים של פיוס, אדם כזה אינו חי במציאות ונראה וכי הוא מזלזל זלזול עמוק ברגשות ובאינטיליגנציה שלנו.

הדרך היחידה למנוע קרע סופי עם "מאגר הקצינים", כפי שכונה הציבור הדתי, היא הוצאתו לאלתר של צה"ל מהוויכוח הפוליטי, ע"י הודעה רשמית שצה"ל לעולם לא יהיה מעורב בפעולות דומות. חזקה על מסדר אבירי ה"ויתורים הכואבים", כי יצליחו להסביר גם את הויתור הכואב על החלום העקום הזה.

והיה אם צה"ל ימשיך להיות כלי ההרס של הישובים ושליח לדבר עבירה של מסירת הארץ לאוייב, אזי בתהליך איטי אך בלתי נמנע ידירו ממנו המתנחלים ואוהדיהם הרבים את רגליהם, מעבר לכך שבגירוש הגדול הבא תתרחש עריקה גדולה של חיילים שכעת נמצאים על הסף.

קח את הנתון הזה, תא"ל רוסו, חבר אותו עם ההזנחה וההתפוררות של צבא המילואים ועשה היטב את החשבון. אתה ידוע כקצין שזיהה לראשונה את הבעיה. אם אכן היא מדירה שינה מעיניך, קום והסבר אותה היטב