ארץ נהדרת

היית קורא/ת לילד שלך המן? אולי לא, אבל בתל אביב ובבאר שבע נמצאו ההורים המאושרים שלקחו ברצינות את מגילת אסתר והחליטו שלילד שלהם זה השם המתאים ביותר. אליהם מצטרפים גם הוריה של וושתי בת ה-12, תושבת צפת. ואולי, הם פשוט לא הספיקו לקרוא את המגילה עד הסוף, אחרת היו מסתפקים באסתר ומרדכי.

יש מי שאצלם חג פורים מתקיים יום יום ושעה שעה. ה'עמך', מה לעשות, מסתפק בפורים פעם אחת בשנה, למרות שלשמוח אפשר להתחיל משנכנס אדר. זה לא אומר שבמרוץ החיים היומיומי אי אפשר לפגוש ב'פורים' גם יותר מפעמיים בשנה ולפחות להתנהל במצב רוח חיובי ונעים.

קחו לדוגמא חברת כנסת בשלנית והריבות שהציעה לתושבי הרצועה, עת נודע לה שהם מתקשים בהשגת סוכר ושאר מזונות בסיסיים, את חבר הכנסת שהצביע פעמיים וסיבותיו עימו, או את זה שאימץ תואר אקדמי בלי לפגוש בספסלי האקדמיה. את החברים מבית הנבחרים שטסו ב'מחלקת עסקים פירות וירקות' של אגרסקו לבדוק מה קורה בשטח ובתי המשפט שלא ממש השתכנעו מההגנות על מעשים שאינם עולים בקנה אחד עם החוק ואשר בוצעו על ידי חברי כנסת שהורשעו. והיו גם כאלו שהתחפשו לשלושה חודשים ופחות לחברי כנסת דווקא בתקופת הפגרה שבטרם הבחירות.

השנה, במישור הבינלאומי, השמחה התפוגגה מעט לפני פורים, דווקא בזירה בה נולדה מגילת אסתר. עד כמה מזכיר לרבים המן הרשע של אז, את העכשווי: אחמדינג'ד, המאיים על המשך קיום העם היהודי באמצעות הנשק. והאסתריקות, המוצגות הפעם כמדינות שהתגייסו לטובתנו (וטובת המערב כמובן) - החל מארצות הברית, עובר למדינות מערב אירופה ונאט"ו. ואיך אפשר בלי להזכיר כאן את בוגי יעלון, שביקש להתחפש למרדכי היהודי לערב אחד ולא במשתה חגיגי, וקיבל הרבה קצף ישר בפנים.

תענית אסתר כהלכתה כמעט ופוספסה. הסיבה: כולם, מסלבריטאים ועד לראשי המדינה, היו עסוקים בלארח מלכת אסתר הוליוודית שקפצה לביקור קצר למען השלום. שרון סטון האגדית. המשתה דווקא התקיים לפני התענית, עת נפגשה האגדית עם החשובים והחשובים יותר והכל בעיצומן של הבחירות ואולי כחלק מהן.

והיה לנו גם עניין ומתח רב ביותר בכל הנוגע לסוגיית מזג האוויר בחג. כרגיל פורים וממטרים, הולכים יד ביד זה שנים. הפעם המתח של יהיה או לא יהיה גשם, החל כמה ימים קודם. הבטיחו סערה, קור עז והציעו להכין את הקניונים למבול של אנשים. בסופו של יום - לא גשם ולא עננים ואפילו היה חם ונעים. היום אמור להגיע משלוח מנות לפורים מלוב העויינת: קצת אובך. אבל אין דין אובך – החולף עם הרוח - כדין גשם, בכל הנוגע לפורים והלכותיו.

ומה עם תחפושת טובה? עד שהחוקרים יסכמו בינהם מהו התהליך המביא מישהו להתחפש או להידמות לאחר, לנו יש את הפתרון הפוליטי, למרות שהבחירות כבר מזמן התחפשו למשאל עם, לדעת כמה מהמתמודדים ואנשי אקדמיה.

השנה, התחפושת של עוזי כהן OUT ומה שהפך השנה ל-IN הם מלאכים וקאובויים ורק תחפושת רוה"מ – נותרה מיותמת. זה לא אומר שאין ביקוש. יש 3 מתחרים: מ"מ רוה"מ אהוד אולמרט – הכי קרוב לזכייה, בנימין נתניהו ממתין בסיבוב ועמיר פרץ שמביא את האביזרים (השפם כמובן) מהבית. כולם בדרכם לקניון הבחירות, שם ייערך המכרז הגדול על התחפושת של המדינה לימים הבאים.

בנתיים, המתמודדים מבטיחים משלוח מנות ומתנות לאביונים
ואוכלוסיות מיעוטים. הם גם נוהגים לפזר הבטחות, שבדרך כלל לא את כולן מצליחים לקיים, כי הקדנציה לא מסתיימת תמיד במקום שההבטחות נגמרות. כך למשל, שמענו על משכורת מינימום של אלף דולר לחודש, משרות במכסה מוגבלת לערבים ישראלים ברשויות המדינה ובנוסף, כל מה שאפשר לשאוב באמצעותו קולות בקלפי שיתבטא בעוד ועוד מנדט בספירת הקולות הסופית.

ומה שרץ במרקע בין לבין, הם תשדירי הבחירות מטעם המפלגות ועל דעתן בלבד וגם הרבה ראיונות בתחפושת של תוכן שיווקי. כמה היו רוצים הערוצים המסחריים להפוך את הנשקף מהמסך לסוגה עלית או לחלק מ"ארץ נהדרת". הנחמה היא, שהקטעים הטובים מאותם תשדירים הופכים כעבור ימים אחדים לחלק ממערכוני התכנית והשאר נותרים כנושאים לדיון במשדרי אקטואליה. בכל מקרה, את זמן המסך השרוף עדיף בעתיד להמיר ביצירת איכות ולא בהתשת הצופים שנאלצים לזפזף למחוזות צפייה אחרים.

מה שמפחיד הם הימים שאחרי הבחירות.

לא צריך להאמין בגורו, אלוהים, מקובל כלשהו, דלהי לאמה, ישו, או סתם רב שכונתי, כדי להבין שגודל הציפיות אולי יהפוך למציאות שונה. למי שלא ידע, 'שושן בחירות' יהיה יום לא שגרתי. הוא יתהדר בליקוי חמה; ועל כך אומרים הקוראים בכוכבים ובנסתר - יכול שיהיה משהו הפוך מהציפיות והסקרים.

חשוב לציין, כי לא משנה אם אפילו תהיה רעידת אדמה פוליטית, וחשוב שמה שהסטטיסטיקה הוכיחה בעבר לא יתקיים הפעם: בד"כ מעט אחרי ליקויי חמה מתרחשת רעידת אדמה באיזה שהוא מקום על פני הגלובוס. התקווה היא, שזה יהיה רחוק ממקום ישוב וללא גלי צונאמי קטלניים. ובכלל, רעידת אדמה פוליטית אם תהיה – לוואי שתהא כזו המטיבה עם ישראל.

ובנתיים – עד דלא ידע, שיהיה חג שמח.