התפיסה הבסיסית שלי, בכל החלטה, היא "חיה ותן לחיות". זו המהות שלי, ככה אני חי: אני אחיה את החיים שלי מבלי להפריע לך, ואתה תחיה את שלך מבלי להפריע לי. ישנם דברים שאנחנו יכולים לעשות במשותף, ישנם דברים שאתה יכול לעשות יחד עם אחר, אבל זהו העיקרון הבסיסי. כל זה מתבסס כמובן על היצר הטבעי של בני האנוש וכל יצור חי אחר: יצר הקיום והרצון לחיות.
קחו למשל לוחם ידוע בעד זכויותיהם של בעלי חיים, שהולך לתומו ביער, ופתאום תוקף אותו דוב גריזלי רעב, שנמצא בסכנת הכחדה. הוא ייאבק בו בכל כוחו בכדי להציל את נפשו, למרות שהוא תומך בהצלת זנים נכחדים. באותו רגע, כשחייו מאוימים, לא יחשוב המטייל ביער על זכויותיו של הדוב.
כבר אי אפשר לקטלג אותנו במגירות, זה לא מתאים למציאות במאה ה-21. בתשדירי הבחירות המפלגות אומרות לי שאני אמור להשתייך לקטגוריה מסוימת ולוותר על כל היתר. אבל אני מורכב מכל מיני דברים: אני חילוני, מאמין באל, אוהב את הארץ, בעד זכויות הפרט של נשים, של הומואים, מתנחלים ובכלל של כל מי שנושם וחי. אני גם צמחוני, כי בעיניי חיות הן חברים. אני כל הדברים האלה גם יחד, כי אני אדם ולא לוח שטוח.
אלי ישי, לדוגמא, מחלק כרטיסים לגן עדן. אז אם אני מאמין באלוהים ואני גם חילוני, לא אגיע לגן עדן כי לא בחרתי ש"ס? זו עבודה זרה ולא יהדות. הם שמים עצמם מעל אלוקים. כשאני רואה את ש"ס מנסה לקנות קולות על ידי ניכוס היהדות והאמונה באל לדרך שלהם, אני יכול להבין את אחיי השמאלנים שמבולבלים לגבי נושא היהדות בכלל, והדתיים בפרט. הציבור החילוני רואה את ציבור הדתיים כמיקשה אחת. אבל ציבור המתנחלים והכיפה הסרוגה אינם דומים לש"ס כלל. הם משרתים בצבא ותורמים למדינה באהבה ובמסירות. אני חושב שש"ס עושה שירות רע מאד לדתיים באשר הם: בעידוד הבורות ובפיתוי של קולות הנעשה, באותו האופן שבו תנועות אחרות בעולם שמעודדות פנאטיות שאין בה אמונה, עושות זאת בכדי להנציח את המסכנות והעוני של בוחריהן ולהגדיל את כוחן. אז מה, אלי ישי, להומו לא תיתן כרטיס לגן עדן? בעצם אמירותייך אתה מבזה את האל שכולנו יצירתו. על כל גוונינו.
אני תופס את עצמי כיהודי חילוני, מאמין, וכאדם ישר. גם לי חשובים הזהות והערכים היהודיים. אבל אני לא מוצא ערכי יהדות במה שש"ס מציגה. ש"ס מנסה לנכס את אלוקים ואת דברי אלוקים חיים אליה, אבל גם הדברים שאני אומר עכשיו הם דברי אלוקים חיים. גם אני שליח האל. וכל אחד מכם הוא שליח. כי על פי היהדות כולם שליחי האל ואין צורך במתווכים. לא במלך, ולא בכומר שיבוא בין האל לאדם.
מבין כל המפלגות, רק הליכוד לא מנסה לקטלג אותנו במגירות של פירוד. רק הליכוד מבטיח לנו שהערכים והשורשים היהודיים יטופחו, אבל באופן כזה שכל אחד יעבוד את האל בדרך שלו, בלי כפייה דתית. כי זה בסדר להיות יהודי, זה בסדר להיות דתי, זה בסדר להיות חילוני, וזה בסדר להיות מוסלמי או נוצרי.
זו השמאלנות האמיתית: החופש להיות מי שאתה, כל עוד אינך פוגע באחרים. דווקא בגלל שאני שמאלני בדעותיי החברתיות, אני מוצא את הפתרונות היום בליכוד. ביילין ומרצ, שמנסים לנכס את הגנת זכויות הפרט אליהם, אומרים שהאדם במרכז, אבל האמת היא שרק את האדם שחושב כמותם הם שמים במרכז. האמת היא, ביילין, שחוץ מלהטיף לא הוכחת זאת בפועל. כי את זכויות הפרט של אדם מאמין שאינו מוסלמי, אלא יהודי דווקא, אתה מוכן להפקיר כמו שהפקרת את זכויות הפרט של אנשי גוש קטיף בעת ההתנתקות, כשהעלמת עין מהפרות זכויות בוטות שנעשו ומשחיתות שלטונית עמוקה, בכדי לקדם את ביצוע ההתנתקות.
בייחוד היום, כשסוף-סוף נחשפת בציבור מסכת הייסורים וחוסר הרגישות שממשלת שרון העבירה את המפונים. כיום, כשמשרד החוץ האמריקאי מקטלג את ישראל בצמרת רשימת המדינות בעלות שלטון מושחת, וכשקיים במדינה סחר בנשים, ניתן לראות בבירור שהפקרתם את מה שאתם מתיימרים לייצג. נתתם יד לצמיחת המחלה. זה צריך לזעזע אתכם, ואני בטוח שכל שמאלן שפוי רואה שזה הלך רחוק מדי, ושאולמרט וקדימה מבזים בחסות מפלגות השמאל את ערכי היסוד החשובים של שמאל אמיתי.
חבל שהשמאל יקריב את ערכיו על מזבח השחיתות. הפעם ישנן מפלגות שמקדמות אג'נדה חברתית חשובה, כמו העוול שנעשה לעלייה האתיופית, הירוקים, עלה ירוק או לרפורמה בבנקים. על אחת כמה וכמה עכשיו, כשמולנו עומד החמאס, כל אדם שמחובר, ולו במעט, ליצר ההישרדות שלו, מבין שאת הנושא הביטחוני כדאי להשאיר למומחים כמו נתניהו, ולא להותיר אותו בידי קדימה חסרת הניסיון והיכולת, שמציגה תוכנית מדינית שעיקרה כניעה מראש ונסיגה ללא כל תמורה. אני אישית ממליץ להצביע לנתניהו, כי צריך מנהיג חזק ופתוח שיוכל גם לשמור עלינו וגם לבצע את האג'נדות הצודקות של המפלגות החברתיות הללו. היום אנו חייבים להביט לא לימין ולא לשמאל, בטח שלא קדימה, אלא רק למעלה. כי צריך מנוף להוציא אותנו מהבוץ, שבולדוזר הכניס אותנו אליו.