1 מכל 20 ישראלים הוא אנאלפבית

219 אלף ישראלים, שהם 5.1 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, אינם יודעים קרוא וכתוב. על פי משרד החינוך, אנאלפבית הוא כל מי שסיים פחות מ-4 שנות לימוד. לפי נתוני המשרד ישנם ב[[ישראל]] כיום 147 אלף נשים ו-72,200 גברים כאלה.

הנתונים מראים כי 133,500 מתוך כלל האנלאפבתים הם [[יהודים]] והשאר הם ערבים. משום שהערבים מהווים כ-20 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, עולה ששיעור האנאלפבתיות בקרבם גבוה באופן משמעותי מאשר בקרב היהודים: 12.4 אחוזים מכלל הערבים אינם יודעים קרוא וכתוב לעומת 3.7 אחוזים מהיהודים.

ישראלים רבים שיודעים קרוא וכתוב הם בעלי רמת השכלה נמוכה. 409 אלף איש, שהם 9.4 אחוזים מהאוכלוסייה בארץ, הם בעלי השכלה של חמש עד שמונה שנים בלבד. 387 אלף אזרחים נוספים, שהם 8.9 אחוזים מאוכלוסייתה מדינה, הם בעלי השכלה של תשע עד עשר שנות לימוד. לעומת זאת, חיים בישראל מיליון ו-927 אלף בעלי השכלה של 13 שנות לימוד ומעלה, והם מהווים 42.6 אחוזים מהאוכלוסייה.

ב"ידיעות אחרונות" דווח, כי מנכ"לית [[משרד החינוך]], עמירה חיים, אמרה אתמול שביעור האנאלפבתיות הוא משימה לאומית. "אנחנו מקיימים פעילות נרחבת בקרב האוכלוסיות השונות. אף שהמדינה ממשיכה לקלוט עולים בעלי רמות השכלה שונות, רואים תוצאות גם בהשוואה למצב באירופה ובארה"ב. חשוב שגם האוכלוסייה הבוגרת תדע קרוא וכתוב, כיוון שיש לכך השפעה על הדור הבא ועל סיכוייו להצליח מבחינה חברתית וכלכלית".

חיים אמרה, כי הודות למסע הסברה אינטנסיבי מקבל האגף לחינוך מבוגרים יותר פניות לפתיחת מסגרות להשלמת השכלה מרשויות מקומיות בדואיות וערביות מאשר ממגזרים אחרים.

מנהל האגף לחינוך מבוגרים, ד"ר מאיר פרץ, ציין כי כאשר החל האגף לפעול לפני כעשרים שנה, עמד שיעור האנאלפבתיות בקרב ישראלים על כ-13 אחוזים. לפני עשור ירד שיעורים באוכלוסייה ל-9 אחוזים בלבד, ומגמת השיפור נמשכת, כפי שמוכיחים הנתונים האחרונים. "ההבדלים בין גברים לנשים נובעים מהיבטים מסורתיים הקיימים בחלק מהמגזרים, שלפיהם על הגברים ללמוד לקרוא כדי שיוכלו להתפלל וללמוד תורה, אך הנשים אינן מחויבות בכך מפני שהן אינן מחויבות בתפילה", הסביר ד"ר פרץ.

רבים מהמתקשים בקריאה חוששים להשלים את השכלתם מפני שהם אינם מאמינים ביכולתם לעשות זאת. "השכלה של פחות מעשר שנים במדינה מודרנית היא בעיה קשה, שיש לה השלכות חברתיות", אומר ד"ר פרץ. "רבים מחסרי ההשכלה הם מובטלים. הם אינם יכולים לקרוא עיתון, ליהנות מספר טוב ואפילו לא ללמוד במסגרת של הכשרה מקצועית או להיות עובדי מדינה. מחקרים הוכיחו כי ככל שהשכלת ההורים נמוכה יותר, כך נמוכים הסיכויים של ילדיהם לקבל זכאות לתעודת בגרות". לדבריו, ישראלים רבים נאלצים עדיין לחתום על מסמכים רשמיים בטביעת אצבע.