ציון נכשל למדינה ביישום מדיניות סביבתית

במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום תחת הכותרת "[[איכות הסביבה]] ובחירות 2006", הציגו הארגונים הסביבתיים דו"ח חדש, המעלה ממצאים עגומים בנוגע לתפקוד הממשלה בנושאי הסביבה. הדו"ח בדק את מידת יישום התוכנית הסביבתית הממשלתית מעלה כי כספים שהוקצו בתקציב המדינה לפיתוח בר קיימא המשמר את הסביבה, הופנו למימון מדיניות וקידום פרויקטים העומדים בסתירה לעקרונות אלו, ובמקרים מסויימים אף פוגעים באיכות הסביבה ובבריאות הציבור.

בחודש מאי 2003 הכריזה הממשלה על אימוץ "תכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא ב[[ישראל]]", ואף הקימה לשם כך וועדת מנכ"לים ליישום התכנית. ההחלטה, שהתקבלה פה אחד, קבעה כי "מדיניות ממשלת ישראל תתבסס על עקרונות של התנהלות פיתוח בר-קיימא המשלבים: כלכלה דינמית, שימוש מושכל במשאבי טבע, הגנה על מערכות אקולוגיות ומתן שוויון הזדמנויות לכל". נקבע כל משרד ממשלתי יכין תוכנית אסטרטגית ליישום עקרונות אלה בתחומו ויקצה תקציבים הולמים לכך.

מהדו"ח עולה, ששנה וחצי לאחר שהתקבלה התוכנית במרבית המשרדים הנושא אינו מתוקצב ולא זוכה להתייחסות במדיניות הכוללת, על אף שקיימות תוכניות אסטרטגיות. "מבין המשרדים והרשויות הממשלתיות שנותחו, אין אף משרד בו התוכנית לפיתוח בר קיימא מיושמת בכולה או אפילו ברובה בהוראות תקציב המדינה בשנת 2005", קבע הדו"ח.

בנוסף, מצביע הדו"ח על משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים הממשיכים לקדם מדיניות שיש בה פגיעה באיכות הסביבה ובריאות הציבור. כך למשל, עומד התקציב של משרד התשתיות לייעול השימוש באנרגיה ב-6 השנים האחרונות על פחות מחצי מיליון שקל בשנה, למרות שכבר בשנת 2002 החליטה הממשלה שתוך חמש שנים 2% מייצור ה[[חשמל]] יהיה מאנרגיות מתחדשות. כך גם נציבות המים, שעל פי הדו"ח מקצה כחצי מיליארד שקלים להתפלת מי-ים, כחצי מכך לרכישת מים מותפלים, לעומת כ-12 מיליון שקל בלבד לחסכון וייעול השימוש במים, שיפור איכות אספקת מי השתייה ומי האקויפרים, וטיפול בזיהומי מי תהום על ידי מזהמים תעשייתיים.

על משרד התעשייה והמסחר קובע הדו"ח, כי "אין קשר בין המדיניות המוצהרת בתחום פיתוח בר קיימא לבין תקציב המשרד". למרות ההצהרות, המשרד אינו מעניק תמריצים כלכליים להשקעות סביבתיות בתעשייה, ואינו נוקט באמצעי הרתעה נגד מפעלים הזוכים לסיוע ממשלתי ומזהמים את הסביבה ומסכנים בכך את בריאות הציבור. גם מנהל מקרקעי ישראל ממשיך להגביר את קצב שיווק הקרקעות ולהעניק הנחות בקרקע ללא מכרזים, למרות החלטת ממשלה לבטלן.

הדו"ח, שהוכן על ידי הכלכלנית הסביבתית נגה לבציון-נדן, בדק בין היתר גם את משרד האוצר, נציבות המים, ומשרד הפנים. "הפרדוקס הוא שגם כאשר הדרג המקצועי בממשלה מאמץ מדיניות נכונה וארוכת טווח, הממשלה עצמה מגבשת מדיניות הפוכה בשל שיקולים קצרי טווח שיביאו דיבידנדים פוליטיים קצרי טווח", אומרת עו"ד אלונה שפר (קארו), מנכ"ל "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני איכות הסביבה. עוד חברו להצגת הדו"ח ארגון "ידידי כדור הארץ" ומרכז השל.