טיפול נעדר

משטרת פתח תקווה העבירה השבוע מתפקידם 3 שוטרים שהתרשלו בטיפול בפניית משפחתה של ענבל עמרם ז"ל, תושבת העיר שנרצחה בסוף שבוע שעבר.

המקרה של עמרם ז"ל, בת ה-20, הוא חלק מנורמת התנהלות שקיימת במשטרת ישראל לא מעט שנים, אלא שהפעם המחיר גבה חיי צעירה חפה מפשע. היא יצאה לרגע מהבית, להביא את אחותה הצעירה מאירוע בעיר. יצאה ולא חזרה. היא נמצאה גוססת כמה שעות אחר כך - בשדה בצומת גלילות. גרונה היה משוסף ולא ניתן היה להצילה.

מה שהפך את הרצח לקשה שבעתיים היא העובדה שאולי ניתן היה להציל אותה. בני המשפחה שהגיעו לתחנת המשטרה לא הצליחו לשבור את הקשיחות ו/או האטימות של השוטרים במקום. למרות שהסבירו ללובשי המדים שבתם, ענבל, היא ילדה טובה ואינה נעדרת כך סתם, השוטרים דרשו המתנה של 24 שעות לפחות לפני היציאה לשטח. מה עושים? מגייסים קרוב משפחה שהוא שוטר. אלא שהתערבותו הייתה מאוחרת ולא הצליחה להציל את חייה של ענבל.

סוד גלוי הוא, כי מי שיש לו קרוב במשטרה, ידיד או חבר, מצליח להגיע מהר יותר למטרה, לטוב ולרע. כך גם עשה לפני כמה שנים שר לביטחון פנים, כשאחד מהוריו נעדר מהבית בשל מחלה. השר ידע עם מי יש לו עסק, ובהינף טלפון גויסו שוטרים ומשאבים לחפש אחר ההורה האובד.

הסיום העצוב במקרה של ענבל הביא את המשטרה לרענון הנהלים לגבי תלונות על נעדרים. אלא שהשוטרים שטיפלו במקרה הזה לא המציאו את הקוד הלא יעיל לפיו פעלו. ההנחיות הבלתי מתפשרות משתקפות גם מאתר המשטרה בפרק הדן בנושא. הנוהל הקיים קובע שיש להמתין לפני שדוהרים לניידות והמסוקים. ההנחיה היא לקבל הודעה ולסווגה בין "טיפול מיידי", כשנשקפת סכנה לחיי הנעדר, ו"שלא לטיפול מיידי". הפעילות הראשונית כוללת תיחקור מלא של בני המשפחה הרלבנטיים והאנשים הנמנים עם המסגרת החברתית של הנעדר, בדיקות בבתי חולים וסריקות בשטח - במקומות בהם נראה הנעדר לאחרונה, נהג או עשוי להימצא.

בחקירות המסווגות "שלא לטיפול מיידי", הבדיקות הראשוניות מבוצעות במהלך 48 השעות מרגע קבלת ההודעה על היעדרות. סריקות השטח מבוצעות, בדרך כלל, לאחר הערכות מצב ראשוניות בהתאם להוראות שהתקבלו ממשרד החקירות. עם זאת, אם במהלך החקירה יתקבל מידע חדש, שיעיד כי נשקפת סכנה לחיי הנעדר, תוסב הגדרתו של הנעדר "לטיפול מיידי" והחקירה תנוהל בהתאם.

בשנים האחרונות משהו התרופף בהתנהלות המשטרה. מספיק שאתם רוצים להודיע על פריצה, גניבת כלי הרכב וכו'. מהצד השני של הטלפון אתה חש כיצד אתה מפריע לשגרת חיי מוקד התלונות בתחנה. גם אם ראיתם שפורצים בשידור חי לחנות או מכונית, במשטרה יספרו לכם שהשוטרים בסיור או במשימה חשובה יותר. יציעו לכם להגיע לתחנה להתלונן או שתחכו... לא יודעים עד מתי.
ה
משטרה של היום היא לא המשטרה של פעם וזאת למרות האמצעים שעומדים לרשותה, המשופרים לאין ארוך. לכל אלו תוסיפו את החשיפות השליליות בפרשת האחים פריניאן, הודעות נשים שלא תמיד מטופלות כראוי על אלימות בעליהן נגדן ונגד ילדיהם ועוד.

יוצא איפוא, שמי שרוצה להבטיח ולאבטח את עצמו, חייב במיקור חוץ: פלדלת בכניסה לבית, סורגים כפולים על החלונות, גלאי נפח מסביב לפתחי הבית החיצוניים ועוד. צריך גם חיבור לאחד ממוקדי האזעקה כדי שגם שוטר פרטי יוכל להגיע בזמן ולהספיק לעזור עד שיגיעו כחולי המדים.

על המכונית הפרטית כבר כתבנו? העלייה בגניבות הרכב מזמן אינה עניין של משטרת ישראל. גם חברות הביטוח התייאשו, אבל יש להם חיילים רבים שיעשו הכל כדי שיוכלו להיכנס בבוקר למכונית הפרטית שלהם ולנהוג בנחת למחוז חפצם. התוצאה: המחירים עולים וכך גם החובות הכספיות המוטלות על בעלי המכוניות. קודם כל קוד, קודנית אבטחה נוספת, אחר כך גלאי נפח פנימי ואי אפשר בלי החידוש של השנה האחרונה: גלאי-אל המגן על גלאי הנפח.

פרצו לך הביתה? אל תחכה שהמשטרה תגן על הבית. אין לה זמן למשימות אישיות פרטיות לכאורה. אתה צריך למגן את הנכס שלך, להתחבר לחברת אבטחה וגם אז אל תישן בשקט, כי לא בטוח שאם תקרא להם לעצור את הפורץ שחדר מבעד למעטה האבטחה – הם יספיקו להגיע.

יעד חדש לתקיפה הם נהגי המוניות. בשנים האחרונות נרצחו שמונה נהגים. השבוע הציעה להם המשטרה לבדוק את תעודות הזיהוי של הנוסעים. נו, באמת. מה חשבתם? שהנהג יתחיל לבדוק תעודות זיהוי? הרי אם משהו ירצה להתקיף אותו הוא יעשה זאת באיפון, רגע לפני שישלוף את תעודת הזהות שלו. ובכלל, מה עושים מול החובה של נהג מונית לעצור לכל נוסע, בכל מקום ולהסיעו לכל יעד שיבקש?

למשטרה, מעצם תפקידה, יש מטרה: הגנה על האזרח. היא חייבת לעשות משהו לשיפור התדמית והעשייה, לנוע יותר ברחובות, להיראות בשטח ולבצע פעילות מונעת בדיוק כמו ברפואה מצילת חיים.
יש להפעיל כלי רכב גלויים עם כל הסממנים ולא מחופשים. ככל שייראו היטב בשטח הם ירתיעו יותר.

לא צריך את ג'וליאני. צריך להחליף דיסקט (וכמה קודקודים) ולעשות הרבה סדר בבלגאן.