הדו"ח השנתי על מצב זכויות האדם של משרד החוץ האמריקאי קובע כי בישראל יש אפליה, אלימות ושחיתות, אף שהממשלה מכבדת בדרך כלל את זכויות האדם של אזרחיה. מחברי הדו"ח מציינים שבישראל יש אפלייה כלפי נכים, נשים, עובדים זרים וערבים אזרחי המדינה.
מחברי הדו"ח מוסיפים ואומרים, כי במתקני הכליאה של העצירים הביטחוניים יש תנאים ירודים, ומקצת אנשי כוחות הביטחון נוקטים מדיניות של הטרדה כלפי העצורים הפלסטינים. עוד נכתב כי הממשלה נוקטת באפליה כלפי אזרחיה היהודים שאינם אורתודוקסים. כך למשל, יהודים שאינם משתייכים לקהילה אורתודקסית, המבקשים להתחתן בטקס יהודי, אינם יכולים לעשות זאת. כמו כן, המתחתנים עם בני דתות אחרות חייבים להתחתן מחוץ למדינה, כדי לזכות בהכרה של הממשלה.
למרות כל ההאשמות בדו"ח, אין ישראל נכללת ברשימת המדינות שבהן יש הפרה בוטה של זכויות האדם.
באשר לרשות הפלסטינית, הדו"ח טוען כי היא לא פיקחה על כוחות הביטחון שלה בצורה ראוייה, ואיפשרה לאנשיה לנקוט אלימות בלתי מתקבלת על הדעת ובכלל זה שימוש בעינויים.
6 מדינות מובילות את הרשימה
שש מדינות מובילות את רשימת המדינות המפירות את זכויות האדם: מינאמר (בורמה), צפון קוריאה, איראן, קובה, סין וזימבאבווה.
איראן מואשמת בדו"ח בהוצאות להורג חפוזות, בהעלמות אנשים, בעינויים ובמניעת זכויות יסוד של אזרחיה. טהרן מואשמת עוד בתמיכה בארגוני טרור, כמו חיזבאללה וחמאס.
על פי הדו"ח, סוריה מתעלמת מקריאות של הקהילה הבינלאומית לכבד את עקרונות החופש של אזרחיה וממשיכה לסייע לחיזבאללה, לחמאס ולארגוני סירוב אחרים. עוד נאמר בדו"ח, כי היא אינה משתפת פעולה עם האו"ם בחקירת רציחתו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל חרירי.
סין הגבירה בשנה האחרונה את היקף המעצרים. צפון קוריאה מדכאת בשיטתיות את זכויות האזרח ומונעת מתושביה חופש ביטוי, חופש דת וחופש תנועה. מינאמר מואשמת בהטלת עבודות כפייה על אזרחיה ובסחר בבני אדם.