יועץ לשרון מונה ליועמ"ש מש' החוץ הבריטי

משרד החוץ הבריטי מינה יועץ ממשלתי ישראלי לעמדה הרגישה של ראש המחלקה המשפטית במשרד - כך דווח הבוקר בעיתון הבריטי "גרדיאן". פרופסור דניאל בית-לחם, שהיה ב-2002 יועץ משפטי חיצוני בלשכת ראש הממשלה, [[אריאל שרון]], המליץ אז לחסום חקירה של האו"ם באירועים שהתרחשו בג'נין במהלך מבצע "[[חומת מגן]]". סירובה של ישראל לשתף פעולה עם חקירת ה[[או"ם]] גרר מחאות מצד ארגוני זכויות אדם ברחבי העולם.

בית-לחם גם הוביל את ייצוג העמדה הישראלית בדיוני בית הדין הבינלאומי ב[[האג]], שעסק בחוקיותה של [[גדר ההפרדה]]. כזכור, ישראל הפסידה בדיונים אלה, ובית הדין קבע כי הגדר אינה חוקית.

בהודעת משרד החוץ הבריטי נאמר, כי "עמדתנו היא שמר בית-לחם הוא בעל קריירה מפוארת במשפט בינלאומי, הכוללת את ייצוג הממלכה המאוחדת במספר הליכים בינלאומיים. הוא פעל גם בשירות מדינות אחרות. ניסיונו בתחום זה הופך אותו לראוי מאד לתפקידו החדש".

הצוות המשפטי, בראשו יעמוד בית-לחם בן ה-45, ערער על הלגיטימיות של מתקפה מונעת בעיראק, וסגנית ראש הצוות, אליזבת ווילמהרסט, התפטרה מתפקידה ממש ערב הפלישה. בית-לחם יצטרך לייעץ לשר החוץ, [[ג'ק סטרו]], בשלל נושאים, מעצורי גוואנטאנמו ביי עד חוקיותה של מתקפת מנע אפשרית נגד איראן.

בטי האנטר, דוברת "הקמפיין לסולידריות עם פלסטין", אמרה כי ארגונה ימחה בפני השר סטרו על המינוי. "אנו מזועזעים מכך שמשרד החוץ מעסיק מישהו שדעותיו משוחדות כל-כך".

המכרז למשרה פורסם באוקטובר שעבר. עם מינויו של בית-לחם לתפקיד, פירסם משרד החוץ הבריטי פירוט של קורות חייו, בו נכללו 27 מחלוקות בינלאומיות בהן היה מעורב, אולם השמיט את פרשת ג'נין.

מזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, הורה לקיים חקירה בנוגע לאירועי ג'נין, לאחר שהפלסטינים טענו כי אירעו שם הפרות זכויות אדם בקנה מידה המוני. ישראל טענה בתגובה שהקורבנות הקשים, משני הצדדים, היו תוצאה של ההגנה הנואשת של הפלסטינים על מחנה הפליטים בעיר.

ראש הממשלה שרון הסכים לשתף פעולה עם חקירת האו"ם, אולם מספר ימים לאחר מכן שינתה הממשלה את עמדתה בהתאם לחוות דעת של דניאל בית-לחם. בית-לחם, מומחה למשפט בינלאומי באוניברסיטת קיימברידג', הזהיר במזכר שכתב כי אם תוצאות החקירה "יאמתו את הטענות נגד ישראל – אפילו אם האימות יבוסס על ראיות קלושות – הדבר ישנה במידה מהותית את הדינמיקה של יחסי הנהגות ישראל והפלסטינים, ועלול למנוע מישראל אפשרות לעמוד בפני קריאות להצבת כוח בינלאומי בשטחים, להקמת מדינה פלסטינית באופן מיידי, ולהביא לדין את האנשים שכביכול ביצעו פשעים מהסוג שנטען". במזכר, שעותק ממנו הודלף בזמנו לעיתון "הארץ", כתב בית-לחם כי אין להמעיט ברצינות החקירה, וכי "מכל בחינה מעשית, ישראל עומדת בפני חקירה של פשעי מלחמה".

בסופו של דבר נערכה חקירה, אולם נמנעה ממנה גישה לגורמים ישראליים. לאחר ראיונות עם גורמים פלסטיניים הגיעו החוקרים למסקנה שבניגוד לטענות, לא ביצעו כוחות ישראל טבח בג'נין.

פרקליט בריטי בשם פיליפ סאנדס, המכיר את בית-לחם היטב, אומר כי "הוא משפטן בינלאומי מהשורה הראשונה, ואדם בעל יושרה אישית ללא רבב. יש שיאמרו שהוא נוטה לשמרנות בדעותיו, אבל הוא אדם עצמאי שאינו מקבל תכתיבים".

רמז לעמדתו של בית-לחם בנוגע לתקיפת איראן אפשר למצוא בעדותו אשתקד בפני ועדת החוץ של הפרלמנט הבריטי. בהתייחסו להתקפת ישראל על הכור הגרעיני העיראקי ב-1981, אמר בית-לחם כי על אף שגורמים משפטיים קבעו שהיא היתה בלתי חוקית, הרי שניתן למצוא לה הצדקות אז וגם היום.