אין קשר בין צפייה בטלוויזיה להפרעת קשב

מחקר חדש קובע, שלא נראה שילדים שצופים שעות ארוכות בטלוויזיה סובלים כתוצאה מכך מבעיות התנהגות בבית הספר. זאת בניגוד למחקרים קודמים. אם יש קשר, קובעים החוקרים, הרי שההורים המותשים של ילדים פעילים מדי יתירו להם לצפות שעות רבות יותר בטלוויזיה כדי שיוכלו לנוח מעט. לא הטלוויזיה עצמה מובילה ל-ADHD ([[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות]]), קבע המחקר שבוצע באוניברסיטה הטכנולוגית של טקסס.

הממצאים התבססו על מידע שעלה מסקר שכלל הורים ותלמידים של 5,000 ילדים אמריקאים מעל גיל שנתיים, כדי לקבוע אם הרגלי צפייה בטלוויזיה במהלך שנת הגן הובילו ל- ADHD בשנת הלימודים הראשונה בבית הספר. "התוצאות של המחקר הנוכחי לא מצביעות על קיומו של קשר ממשי בין חשיפה לטלוויזיה לבין בעיות קשב מאוחר יותר", אמרו מחברי ההמחקר, שפורסם בגיליון מרץ של כתב העת "רפואת ילדים”.

הממצא הזה עומד בסתירה לתוצאות של מחקר משנת 2004 שפורסם באותו כתב עת, ייתכן שבגלל הבדלים במתודולוגיה, אמרו המחברים. המחקר הקודם, שהשתמש בבסיס נתונים שונה, מצא שכל שעת צפייה בטלוויזיה בגילאים שנה עד שלוש מעלה בעשרה אחוזים את הסיכוי לסבול מבעיות קשב בגיל שבע. אבל המחקר החדש הצביע על כך ש ADHD, "למרות שהיא מזוהה עם שמות שונים, תוארה כהפרעה בקרב ילדים הרבה לפני שלילדים הייתה טלוויזיה לצפות בה".

מחקרים קודמים לא מצאו תמיכה לטענה, שסגנון הורות גורם להפרעה, למרות שמחקרים מסוימים קישרו תנאים סביבתיים בתקופה שלאחר הלידה, כמו גם חשיפה לרעלנים סביבתיים לבעיה.

"חוקרים למדו שחלק ניכר מהתפתחות הילדים הוא דו צדדי, כשהמאפיינים של הילד משפיעים על האופן שבו מגדלים אותו, בנוסף לכך שמאפיינים של ההורים משפיעים על הילד", אמר המחקר. "ייתכן שאלו הורים מותשים של ילדים פעילים מדי, שמשתמשים בטלוויזיה כביביסיטר יותר מאשר אצל הורים לילדים פעילים פחות". מכאן, שהיחסים בין צפייה מוקדמת בטלוויזיה ובעיות מאוחרות יותר, קשורות גם לטמפרמנט של הילד".