לאורך כל חייהם הבוגרים תיפקד אורי דן כעיתונאי החצר של אריאל שרון, שקד על טיפוח דמותו והעניק לו הגנה אוטומטית מפני מתקיפיו. בשנים האחרונות מילא יואל מרקוס מ"הארץ" את התפקיד, זכה לשמוע ראשון מפי שרון על ההתנתקות, ויחד עם עיתונאים בכירים אחרים נתן לו ולה רוח גבית, בלי להתעמק במשמעויותיה החמורות. כאשר הסתלק שרון מהזירה העבירו אותם בכירים את תמיכתם הבלתי מסויגת לאתרוג החדש, אהוד אולמרט. לשיא בהקשר זה הגיע מרקוס כאשר הכתיר את אולמרט בתואר "מנהיג נולד", עוד לפני שהלה נבחר או הוכיח את עצמו.
קדימה, המפלגה שהוקמה בדמותו של שרון ומאגדת פליטים ועריקים ממפלגות אחרות, שכל המשותף להם הוא הנכונות לבטל את עצמם מפני רצון המנהיג שרון, המשיכה לקבל בסקרים תחזיות מחמיאות של כ-40 ח"כים בכנסת הבאה, גם כאשר לנעליו הגדולות של שרון השתחל מחליף נטול כריזמה. כוח ההתמדה פעל למשך זמן מסוים, אבל, ככל הנראה, לא עוד.
די לעיין בעמודי המאמרים של "הארץ" ביום שישי האחרון כדי להתרשם שהעיתון, שהיה בעבר יריבו הגדול של שרון ובשנים האחרונות התייצב לשמאלו ולתמיכה בו וגם ביורשו, מתחיל לשנות את טעמו. הקריקטורה בעמוד זה מציגה את אולמרט כסוחר בנדל"ן תמורת מנדטים, ומכאן שתחקיריו של העיתונאי-החוקר יואב יצחק מחלחלים לתודעה; מאמר המערכת מבקר את אולמרט על התייחסותו למבקריו ועל התחמקותו מלהתמודד עם יריביו ולהציג את דרכו, אם ישנה כזו; דורון רוזנבלום מתייחס לחלל ששרון הותיר, שאולמרט קטן מדי ואינו יכול למלאו, גם אם הוא נושא בתואר ממלא המקום; ארי שביט כותב על "העדר העומק של ממלא המקום" ומגיע למסקנה ש"את קדימה צריך להתחיל מחדש"; גדעון סאמט הזהיר כבר שבוע קודם לכן מפני מתן כוח מופרז לאולמרט ולקדימה.
הערכה מפוכחת אומרת שקדימה עברה את שיאה, וקסמה יילך ויימוג. במקום "מנהיג נולד" על-פי הגדרתו של מרקוס מלפני שבועות אחדים, נהיה עדים למנהיג הולך ונמוג. סקרי השבועיים האחרונים מאוששים הערכה זו ומצביעים על מגמה שתלך ותצבור תאוצה: יציאת האוויר מהבלון של קדימה והצטמצמות המפלגה לממדים פחות מגלומניים. יש להניח שבחירות האמת בניגוד לסקרים תיצורנה בכנסת הבאה 3 סיעות בעלות 20 פלוס ח"כים כל אחת, ולא סיעה אחת הגדולה מסכום 2 האחרות. מה שצפוי בשבועות שנותרו עד הבחירות הוא מעבר מצביעים פוטנציאליים מקדימה לליכוד ולעבודה, בעיקר לליכוד.
הליכוד בראשות נתניהו עתיד לגדול, לא רק בזכות חזרת מצביעים מקדימה, אלא גם בזכות הרשימה הדתית המאוחדת שקמה מימינו. למרות כל האזהרות, בכתב ובע"פ, בחרו המפד"ל והאיחוד הלאומי לוותר על קולות הציבור הגדול של נאמני ארץ ישראל החילוניים, ולפנות אל הציבור הדתי בלבד. מגמה זו משתקפת בהרכב הרשימה ובמסרים שלה. התוצאה האפשרית היא אחוז הצבעה נמוך בקרב נאמני ארץ ישראל החילוניים, או לחלופין, הצבעתם עבור הליכוד. בהקשר זה ניתן גם להעריך שהשתלבות האיחוד הלאומי במפד"ל עשויה/עלולה לגרום לזליגת קולות גם בכיוון ההפוך, אל רשימתו של ברוך מרזל.
יחצ"ני קדימה מנסים לשמור על מערכת בחירות משעממת ורדומה ככל האפשר, במטרה לקבע בידי אולמרט את המנדטים שציבור גדול היה מוכן להעניק לשרון. המגמה הברורה של נסיגת קדימה צפויה להתחזק בשבועות הקרובים, הן לנוכח פרשיות השחיתות המיוחסות לאולמרט, הן לנוכח חוסר תפקודו של האיש הנושא בתואר שר הביטחון מול המשך הירי על פרברי אשקלון ושדרות ועל הנוסעים בדרכי יהודה ושומרון, והן לנוכח הזיגזג של ממשלת אולמרט בהתייחסותה לחמאס. כל אלה מותירים את מערכת הבחירות פתוחה לשינויים בשבועות שנותרו.
* ד"ר רון בריימן היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בשנים 2001-2005.
מנהיג נמוג
רון בריימן
6.3.2006 / 9:29