אליפות העולם האמיתית?

זה היה, לכאורה, החלום הרטוב של כל חובב בייסבול: וורלד סירייס שבאמת ייצג את המושג. אם אתכם מעצבנת העובדה שהאמריקאים מכנים כל זוכה שלהם בכל תחום כ"אלופת העולם", תחשבו על מדינות כמו יפן, ונצואלה ובמיוחד הרפובליקה הדומיניקנית, נבחרת שאמורה היתה להביא שמות כמו אלברט פוחולס, מני רמירז ו-ולאדימיר גררו. ההזדמנות לנקום בתסביך העליונות של האמריקאים ולהוציא אותם קטנים. תשאלו את פידל קסטרו וקובה.

רק מה הבעיה? שלאמריקאים עצמם לא ממש אכפת. הכישלון, שבעולם הידהד בטירוף, באולימפיאדה או באליפות העולם האחרונה, עשה איזושהי צריבה לאגו בארצו של הדוד סם, אבל לא הרבה יותר מזה. אלא שההפתעה הגדולה לא באה מכיוונם, כי ארה"ב תעמיד נבחרת שתכלול את אלכס רודריגז, דרק ג'יטר, קן גריפי ג'וניור ורוג'ר קלמנס, אלא מכיוון הנבחרת שרבים חושבים שבהרכב מלא היא הטובה ביותר, זו של הרפובליקה הדומיניקנית.

לרפובליקה הדומיניקנית יש פאוור האוס אחד גדול. נבחרת קטלנית עם זרועות נפץ. אלא ששתיים מהידיים הכי חזקות בבייסבול, מני רמירז (שהיה סתם עצלן) ו-ולאדימיר גררו, ששלושה מבני דודו נספו בתאונת דרכים, לא יגיעו. מי שכן יהיה שם הם מיגל טחאדה, דייויד אורטיז ופוחולס, שחקן הבייסבול הטוב ביותר בעולם היום.

ועם העוצמה הדומיניקנית, סביר להניח שגם שם יהיו נשירות של הרגע האחרון לפני ובמהלך הטורניר. הבעיה של טורניר שכזה היא העובדה שהוא נערך במרץ (האמת? אין פשוט זמן אחר), כששחקני ה-MLB לא ממש בכושר משחק. מלבד זאת, סביר להניח שהשחקנים קיבלו הנחיות מהמנג'רים בקבוצות לשחק בהילוך שני. בסופו של דבר, ביפן אולי מרגישים את הבאז, בארה"ב לא ממש. ומה שלא מורגש בארה"ב, לא מקבל את הסיקור הנאות. נקווה שזה יצליח לעניין מישהו.

ארבעה בתים בשתי יבשות ובשלוש מדינות.

בית א' (טוקיו): יפן, טיוואן, קוריאה, סין

יפן היא הנבחרת המועמדת לקחת את הבית, מובלת על ידי אישירו סוזוקי מהסיאטל מארינרס. לטיוואן אין אף שחקן במייג'ורס, סין תציג את סאן לינגפנג, המוכר כ"אישירו של סין" וקוריאה תביא את צ'ן הו פארק, אחד המגישים הכי מחרידים ב-MLB, וג'יי סאו, שמדי פעם מראה ניצוצות במטס.

המלצה: לא לעקוב עד הסיבוב השני.


בית ב' (אריזונה): ארה"ב, מקסיקו, קנדה, דרום אפריקה

האמריקאים מביאים, כאמור, ארסנל כבד שכולל את אלכס רודריגז, דרק ג'יטר, קן גריפי ג'וניור ורוג'ר קלמנס האלמותי. המקסיקני הבולט ביותר הוא אסטבאן לואייזה, מגיש שניצח 33 משחקים בשתי העונות האחרונות במייג'ורס. אריק גאנייה פצוע ולא ישחק בשורות קנדה, והנבחרת תיאלץ להסתפק בג'ייסון ביי, רוקי השנה ב-2004. לדרום אפריקה אין אף אחד מוכר.

המלצה: דרום אפריקה זה ראגבי וקריקט. לא התבלבלו שם?


בית ג' (סן חואן, פורטו ריקו): קובה, פורטו ריקו, פנמה, הולנד

הקובנים מציגים את פדרו לואיס לאסו, מגיש ימני שנחשב לטוב שבמגישי המדינה היום. בפורטו ריקו יגיעו שני קרלוסים מהמטס, בלטראן ודלגאדו. מריאנו ריברה לא ישחק בשורות פנמה, שתסתפק בקרלוס לי ממילווקי. אנדרו ג'ונס, המועמד ל-MVP בעונה שעברה, נולד באנטיליים ההולנדים וייצג את ארץ העשבים המתוקים.

ההמלצה: למכור לקובה את המשחקים לפני שקסטרו מארגן משבר טילים.


בית ד' (אורלנדו, פלורידה): הרפובליקה הדומיניקנית, ונצואלה, איטליה, אוסטרליה

את הדומיניקנים כבר הזכרנו, עכשיו נראה את מי הם אמורים לשחוט: לונצואלה שחקנים מצוינים, כמו יוהאן סנטנה, המגיש המופלא, עומאר ויזקל, בובי אבריו ומיגל קבררה. הנבחרת תודרך על ידי אוזי גיין, שהסיר קללה בת 88 שנה מהוייט סוקס. הנבחרת האיטלקית מביאה את מייק פיאצה קשישא ואוסטרליה מביאה כל מיני משוגעים שאוהבים בעיקר אוסי רולס עם הרבה מכות.

ההמלצה: ביום שלישי הדומיניקנים ו-ונצואלה נפגשים. הזדמנות לטעום קצת ממה שצפוי החל מעוד חודש.