מה קורה,
יש מצב שתיבהלו אבל זהו עולם הדוגמנות.
חו"ל, מילאנו, דצמבר, סטודיו ענק, סטייל לופט ענק ומשודרג, 2 בנות אני אחת מהן...
נכנסת לסטודיו ב-5:30 בבוקר, קור כלבים בחוץ ואני עם ראש חפוף כאשר בפנים כבר מחכה לי הצוות מוכן עם האיפור, הספריי וסרטי הפילם.
אבל... ברגע שהתיישבתי ידעתי שזה לא הולך להיות עוד יום צילום בחייה של חן.
הדוגמנית השניה התיישבה לידי ולאחר שיחה קצרה של good morning קלטתי שהיא בת 16 מרומניה וזוהי עבודתה הראשונה בתור דוגמנית.
סיימנו איפור שיער כשאני יודעת כשיש 20 דגמים לצלם. 10 ל"רומניה" 10 ל"ישראל".אז התחלנו לצלם.
כאשר הגיע תורה הבנתי שתהיה פה בעיה רצינית...היא לא יודעת להצטלם!!
מאד כאב לי בשבילה וראיתי שהיא נלחצה ונפגעה ואל תשכחו שהיא רק בת 16...
רציתי רק לחבק אותה ולהרגיע אותה אבל כל הצוות צעק עליה והתייחס אליה בצורה נוראית ולבסוף... שלח אותה הביתה. באותו הרגע הבנתי שני דברים:
1.ישראל היא היחידה שנשארה בסטודיו
2.היום הזה הולך להיות ארוך...
כן, כן, צילמתי 20 דגמים כשלכל אחד יש קונספט אחר , שינוי תאורה, שינוי איפור שיער... (הסיוט של כל דוגמנית) והסכום על הצ'ק נשאר אותו סכום מהסיבה שמשלמים לדוגמנית לפי מס' שעות ולא ע"פ מס דגמים!!!
למרות שזוהי לא עבודתי הראשונה בחו"ל, התחרפנתי. לא הייתה לי דרך לצאת מזה למרות שחשבתי על כל האפשרויות...(להתעלף, לבכות, אלרגיות בעיניים, מצב רוח בתחתונים וכו'). לבסוף התאוששתי ועשיתי זאת על הצד המקצועי ביותר ורק כשהגעתי לדירה פרצתי בבכי בגלל שחו"ל = בדידות והמון לבד. אז מה שיש לי לומר לכם שלא כל הנוצץ הוא זהב, וכן יש בונוסים, גברים חתיכים, הצעות מפתות וכמובן כסף.... אבל אל תשכחו שהדבר הכי חשוב בחיים הוא אושר ושלווה נפשית שקודמים לכל.
אז...תשארו איפה שטוב לכם ותברחו מהמקום שרע לכם...
נשיקות,
חן שילוני
"יש מצב שתיבהלו"
9.3.2006 / 12:28