עובד ויז'נטק מבקש להעביר את פירוקה לפיקוח ביהמ"ש

בו
טומי אורפז - עובד לשעבר בחברת ויז'נטק, המנהל מערכה בבית הדין לעבודה נגד ויז'נטק, נגד מנהלה לשעבר אמיר מורד ונגד חברת ברודקום שרכשה אותה - הגיש היום לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בקשה להפוך את הליך הפירוק מרצון של ויז'נטק להליך פירוק בפיקוחו של ביהמ"ש.

כזכור, הגיש אורפז בחודש מארס, באמצעות משרד עוה"ד דקל-סבו, תביעה נגד ויז'נטק וברודקום, בה טען כי ויז'נטק וברודקום מקפחות אותו ולמעשה גם את שאר עובדי ויז'נטק בכל הקשור ליחס ההמרה של האופציות שהיו בידיהם למניות ברודקום.

בעוד שההליכים בבית הדין לעבודה נמשכים, הגיש היום אורפז בקשה בה הוא טוען כי קיים חשש שהחברה - המצויה בהליכי פירוק מרצון - מנסה להבריח את נכסיה וזכויותיה. לפיכך, הוא מבקש למנות את עורכי דינו, יעקב סבו או רם דקל, כמפרקים נוספים למפרק הקיים, עו"ד שרון אמיר, ולהפוך את הליך הפירוק מרצון להליך של פירוק ע"י ביהמ"ש שהינו גלוי לעין.

אורפז מציין בבקשתו כי כנגד חברת ברודקום עומדות יותר מ-30 תביעות ייצוגיות בארה"ב, והכל בגין סוגיית הקצאת אופציות ללקוחותיה בחברות שרכשה. כך היה גם במקרה של ויז'נטק, שבו לטענת אורפז קשרו החברה ומנהליה קשר עם ברודקום להעניק אופציות לרכישת מניות ויז'נטק ללקוחות ברודקום כתנאי מוקדם לביצועה של עסקת הרכישה בין ברודקום לויז'נטק.

אורפז טוען כי מטרת האופציות היתה לעודד את לקוחות ברודקום לרכוש את מוצרי החברה, כך שאם הלקוחות יעמדו במכסות של רכישות מוסכמות מהחברה - הם יהיו זכאים להמיר את האופציות לרכישת מניות של החברה.

עם זאת, טוען אורפז כי מדו"חות שהגישה ברודקום לרשות ניירות ערך האמריקאית עולה כי לקוחות שקיבלו אופציות והתחייבו לרכוש מוצרים של החברה מימשו זה לא מכבר את האופציות שלהם, אף על פי שלא עמדו בהתחייבויותיהם לרכישת מוצרי החברה.

עוד טוען אורפז כי מהדו"חות מתברר כי אם הלקוחות לא יעמדו בהתחייבויותיהם ארוכות הטווח, תהיה לחברה (ויז'נטק) זכות לרכוש את מניות ברודקום אשר הוקצו ללקוחות עקב מימוש האופציות במחיר ששילמו הלקוחות, דהיינו 2 סנט למניה.

"בניגוד למבקש והעובדים האחרים של ויז'נטק, אשר לגביהם מתנה החברה את מימוש האופציות במשך תקופת העבודה, הורשו לקוחות החברה להמיר את האופציות מראש, עוד בטרם רכשו ולו מוצר אחד של החברה - הגם שהאופציות היו מותנות בביצועים", טוען אורפז בבקשה.

אורפז מציין כי מתן האופציות ללקוחות ועימן הרשאה לממשן בלא שהתקיים התנאי לכך אינו צעד עסקי מקובל. לטענתו, פעולת מנהלי החברה נראה שהיתה בניגוד לחובות האמון והזהירות שלהם, אך מעבר לכך: לחברה עומדת כעת הזכות לרכוש מלקוחותיה את מניות ברודקום שבידיהם אם הם לא עמדו בתנאי מימוש האופציות שקיבלו.

לפיכך, טוען אורפז כי על מנת שניתן יהיה לרכוש את המניות מהלקוחות, יש צורך להפוך את הפירוק מרצון לפירוק בפיקוח ביהמ"ש. (פש"ר 1586/01)