את הג'ינס המשופשף שלך יצר אגם בקניה

אגם בוגוריה הוא המקור לחומר מיוחד - ויקר ערך - שמפרנס היטב את תעשיית האופנה במערב. כעת דורשת ממשלת קניה חלק מהרווחים

26/02/2006

בדורות קודמים, אנשים שהתגוררו סביב אגם בוגוריה הייחודי ב[[קניה]] ייחסו כוחות מיסטיים למימיו. האגם, הצונן בחלקים מסוימים ולוהט בחלקים אחרים ניחן על פי האמונה ביכולת לרפא מגוון מחלות, מפגעי עור למתחים. בעיתון "הראלד טריביון" דווח, כי עזים נשחטו, ולעתים עדיין נשחטות, על שפת המעיינות החמים שלחופי האגם כקורבן לרוחות שעל פי האמונה שוכנות בערפילים שבמקום.

גם לאחרונה התגלו שימושים מפליאים למי האגם, המלוח כמו הים ומכיל מיקרו-אורגניזמים שאין למצוא במקומות אחרים. אולם למרות התחושה הקמאית שהוא מעורר, אגם בוגוריה הוא גם מקום מודרני בתכלית. הוא מהווה שחקן אלמוני בתעשיית האופנה, ועומד במרכז מאבק משפטי בנוסף לכך.

מכנסי הג'ינס המולבנים שיושבים כל-כך טוב על ישבני לובשיהם חבים במקרים רבים את הופעתם המגניבה ואת רכותם הנוחה לאגם בוגוריה, או ליתר דיוק לאנזים שבודד מתוך [[מיקרוב]] שנאסף במימיו.

אנזים אחר, שמקורו ביצורים החיים באגמי מלח קנייתיים כמו אגם בוגוריה, משחק תפקיד חשוב בתכשירי ניקוי נפוצים, שמוציאים כתמים קשים מבגדים ומפחיתים את היווצרותם של דבלולים על בגדי כותנה.

טוב לדעת (מקודם)

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

מוגש מטעם שחל

"פיתוח מדעי" או "שוד ביולוגי"?

מה שהחברה שפיתחה את השימושים המסחריים במיקרובים הללו מכנה בגאווה "פיתוח מדעי", הרשויות בקניה תוקפות כ"שוד ביולוגי" מדינות מתפתחות מבקשות לחלוק ברווחים הנובעים מעושרן הביולוגי, בין אם מדובר בפטריה הגדלה בגללי ג'ירף, חומר אנטי-ביוטי הנמצא בתלי צרעות או מדכא תיאבון המופק מקקטוס.

האמנה הבינלאומית על מגוון ביולוגי, שנחתם בעקבות פסגת כדור הארץ בריו דה ז'ניירו ב-1992, מחייב שיתוף שוויוני ברווחים המופקים ממשאבים ביולוגיים. אולם גופים בינלאומיים טוענים שהאמנה זוכה להתעלמות.

"זה תפוס כפי יכולתך שם", אומר חוקר בשם ג'יי מק'גאון, בחיבורו "סיפורים מאפריקה: המסתורין של גישה וחלוקת רווחים". באגם בוגוריה ואגם נאקורו, השוכן מדרום לו, לקחו מדענים דגימות ב-1992, לפני שהאמנה נכנסה לתוקף. הם מצאו שם "אקסטרימופילים" – יצורים בעלי כושר עמידה השורדים בתנאים קיצוניים ביותר, וביצעו עליהם שורה של בדיקות.

חברת גננקור אינטרנשיונל, היושבת בקליפורניה, רכשה את דגימות האנזימים, הוציאה עליהם פטנט ושיבטה אותם בקנה מידה תעשייתי עבור חברות טקסטיל ויצרני תכשירי ניקוי.

גננקור טוענת שמעשיה היו גלויים וישרים. לדבריה, היא רכשה את הדגימות מחברה בהולנד שנטלה חלק במשלחת מחקר מדעית בראשות וויליאם גרנט, [[מיקרוביולוג]] באוניברסיטת לסטר באנגליה, שחקר את אגמי המלח והסודה של מזרח אפריקה.

גננקור טוענת, כי המשלחת קיבלה את כל אישורי המחקר הנדרשים מן הרשויות בקניה, וכי השתתף בה מיקרוביולוגית מאוניברסיטת קניאטה בשם וואנג'ירו מוואת'ה. גננקור אינה מתביישת במוצאם של המיקרובים שלה. בדו"ח השנתי שלה לשנת 2000, התפארה החברה כי "כדי למצוא אנזימים ששורדים בסביבות אלקליות, כמו מי הכביסה שלכם, אותם אנזימים שנותנים לג'ינס שלכם מגע רך יותר ומראה מולבן, חיפשנו אותם – כן, כן – באגמי הסודה של קניה".

האם פרוקטור אנד גאמבל מעורבת?

הרשויות בקניה למדו ב-1994 כי החברה עושה רווחים מחומרים שנלקחו מהאגם, והם מנסים לחלץ נתח ברווחים לעצמם מאז. הם אומרים שהחברה מעולם לא קיבלה אישור לקחת ולמכור את המיקרואורגניזמים.

מוואת'ה אמרה בראיון כי היא קיבלה רשות מהממשלה לבצע מחקר בבוגוריה ובאגמים אחרים לצורך תזת הדוקטורט שלה. גרנט היה יועץ התזה שלה כשלמדה בבריטניה, והוא ליווה אותה במהלך מסע מחקר בקניה.

אולם מוואת'ה אומרת שלא ידעה דבר על קשריו עם החברה המסחרית, ואינה יודעת אם הדגימות שאספה שימשו למטרה מסחרית כלשהי. "אני אישית מעולם לא נשאתי ונתתי עם שום חברה", היא אומרת. "מה שבאמת מטריד אותי הוא שאם הם עלו על משהו כתוצאה מהדגימות שלי, היה ראוי שאדע על זה. לא מנקודת מבט כספית, אלא מנקודת מבט מדעית".

אולם הרשויות בקניה דווקא כן מתמקדות בנקודת המבט הכספית. "אנחנו נמצאים בדיונים איתם", אמרה קוני מאינה משירות הטבע הקנייתי. גננקור אמרה בתגובה כי "אנחנו מקדמים בברכה דו-שיח פתוח עם הרשויות הקנייתיות ההולמות, ואנו מצפים להשגת פתרון חיובי".

גננקור טוענת שהאנזימים שהופקו מהאגמים בקניה אינם אוצר בלום, וכי הרווחים מהם אינם עולים על 10 מיליון דולר. בנוסף טוענת החברה כי תרמה ציוד מחשבים ודגימה למחלקת המיקרו-ביולוגיה של אוניברסיטת קניאטה.

הרשויות בקניה מאמינות שהרווחים מהאנזימים גבוהים בהרבה. ובעוד שגננקור עומדת על כך שאחת משותפותיה העסקיות הראשיות, ענקית הכימיקלים פרוקטור אנד גאמבל, לא השתמשה באנזימים הקניתיים במוצריה, הקנייתים חושדים שהאמת שונה.

לעת עתה, האמת באשר לדרך בה מצאו המיקרובים של אגם בוגוריה את דרכם לשוק העולמי מעורפלת לא פחות מהאגם עצמו. בלי קשר למחלוקת זו, האגם ממשיך להוות מקור גדול לגאווה לאומית בקניה, שם נוסעים ילדי בית ספר לטיולי שדה במקום.

"אז האגם הזה משמש כדי לגרום למכנסי ג'ינס בכל העולם להיראות מולבנים", אמר בנסון קיריטו, מורה למדעי החברה, לקבוצה של תלמידי כיתה ז' שבאו לבקר באגם. "מה אתם חושבים על זה?"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully