הכלא האמריקאי שיותר גרוע מגואנטנמו

בעוד שמתנהל דיון בינלאומי סוער בנוגע לעתידו של מחנה המעצר האמריקאי בגואנטנמו שב[[קובה]], הרחיב צבא ארה"ב כלא אחר ופחות מוכר בבגראם שב[[אפגניסטן]]. ארה"ב מחזיקה במקום כ-500 חשודים בטרור בתנאים קשים יותר מאלה של [[גואנטנמו]], ללא הגבלה כלשהי וללא הגשת אישומים.

הניו יורק טיימס מדווח, כי בכירים במשרד ההגנה האמריקאי מרבים לתאר את מתקן המעצר בבגראם, שהיה בעבר סדנת תיקון מכונות ונמצא בתחומי בסיס אמריקאי במרחק 40 קילומטרים מקאבול בירת אפגניסטן, כמרכז סינון ומיון. לטענתם, רוב העצורים הם אפגנים שעשויים להשתחרר בסופו של דבר במסגרת תוכנית חנינה, או לחילופין לעבור לכלא אפגני שייבנה בסיוע אמריקאי.

אולם, חלק מן העצורים כבר מוחזקים בבגראם מזה שנתיים או שלוש. ובניגוד לעצורי גואנטנמו, אין להם גישה לעורכי דין, לא זכות לשמוע את האישומים נגדם והם זוכים לסקירה חולפת בלבד של מעמדם כ"לוחמי אויב".

בשיחות שלא לציטוט מודים כמה בכירים בממשל כי המצב בבגראם הולך לנעשה דומה למצב החוקי שהוביל לקביעתו התקדימית של בית המשפט העליון בארה"ב, שאישר את זכותם של אסירי גואנטנמו לערער על מעצרם בבתי משפט אמריקאיים.

בעוד שבגואנטנמו מציעים האמריקאים סיורים מבוימים בקפידה לחברי קונגרס ולעיתונאים, מתקן המעצר בבגראם פועל בסודיות נוקשה מאז נפתח ב-2002. אין כניסה למבקרים, למעט נציגי הצלב האדום, וצבא ארה"ב מסרב גם לחשוף את שמות העצורים במקום. את כלא בגראם אסור לצלם, אפילו ממרחק.

מעדויות של עצירים לשעבר, בכירי צבא וחיילים ששירתו במקום, עולה תמונה של מקום קשה וקודר יותר ממקבילו המפורסם יותר בקובה. הגברים מוחזקים שם בעשרות בכלובי תיל גדולים, ישנים על מזרוני גום-אוויר על הארץ ועד לפני שנה הם נאלצו להשתמש בדליים לעשיית צרכים. לפני שיפוצים שנעשו לאחרונה, הם בקושי ראו אור שמש, למעט ביקורים קצרים בחצר לצורך התעמלות.

"בגראם מעולם לא נועד לשמש כמתקן לטווח ארוך, ועכשיו הוא מתפקד ככזה, רק בלי הכסף או המשאבים הדרושים", אמר בכיר במשרד ההגנה שביקר במקום. כשהתבקש להשוות את בגראם עם גואנטנמו, אמר הבכיר: "כל מי שהיה בבגראם יגיד לך ששם יותר גרוע".

לדברי עצירים לשעבר, השיפוצים אכן סייעו לשיפור מסוים בתנאים במקום, וגם ארגונים למען זכויות אדם אמרו כי התלונות על הנעשה במקום התמעטו מאז 2003, אולם היועץ הראשי של הפנטגון לענייני אסירים, צ'רלס סטימסון, סירב להתראיין בנושא. גם הקצינים הבכירים בפיקוד המרכזי של הכוחות המזוינים של ארה"ב, העוסקים בנושא, סירבו להתייחס לטענות.

דובר צבא ארה"ב באפגניסטן, קולונל ג'יימס יונטס, לא התייחס אף הוא לעניין, פרט להודעה, לפיה "אנו מתייחסים לעצירים באופן אנושי ומספקים להם את תנאי המחייה והטיפול הרפואי הטובים ביותר שניתן להעניק להם בהתאם לאמנת ז'נבה".