כלב השמירה של האתרוג

כלב השמירה של הדמוקרטיה פרש לגמלאות. במקומו נולד בישראל כלב שמירה אחר, של השרונוקרטיה, צורת הממשל הפסיאודו-דמוקרטית מבית-מדרשו של שרון, שאותה מנסה ליישם יורשו אולמרט. ללא הכריזמה של שרון, אבל עם רוח גבית של שומרי האתרוג, הירידה הצפויה של "קדימה" בסקרים עדיין מתמהמהת.

אחד מבכירי האתרוגנים הוא בן כספית, בעל נגישות לעיתון נפוץ, לתחנת שידור "ממלכתית", ולערוץ הטלוויזיה הממלכתי. כך, למשל, כאשר כספית ריאיין את שאול יהלום (ערוץ 1, 09.02.06, יחד עם איילה חסון, דוברת אחרת של שרון-אולמרט) בעקבות איחוד המפדל והאיחוד הלאומי, שאל המראיין כיצד מתחבר יהלום עם מצע הטרנספר של בני אלון ומולדת. כך נוהג גם אריה גולן כאשר הוא מראיין בקול ישראל. מראיינים אלה ואחרים מייחסים טרנספר וקיצוניות לימין בלבד, אבל נותנים גיבוי מלא לטרנספר שנעשה ע"י שרון-אולמרט. בכירי האתרוגנים אינם מבחינים שטרנספר הוא טרנספר הוא טרנספר, גם אם קורבנותיו יהודים. בקשת הפוליטית שלהם קיים קצה אחד בלבד, וצמד המלים "שמאל קיצוני" נעדר מאוצר המלים שלהם.

החד-צדדיות המלווה והמאפיינת את היחצ"נים של היוזמות המסוכנות למיניהן – אוסלו, ג'נבה, גדר "הביטחון", ההתנתקות - אינה מבחינה בסתירה בין התייחסותם לארגון טרור אחד למשנהו. כך לדוגמא, הסכמים וסיוע לארגון טרור אחד – הארגון לשחרור פלסטין (כולה!) ורשות הטרור שהוקמה במסגרת "שלום" אוסלו - מובנים מאליהם, אבל מגעים עם ארגון טרור אחר – החמאס, שמטרותיו דומות ורק מספר השלבים בתוכנית החיסול שלו שונה – הם פסולים. כך נמשכת לה, בגיבוי התקשורת "החוקרת", העלמת עין והעדפה מתקנת לטובת הטרוריסטים "הטובים", שתוכנית חיסול ישראל שלהם הדרגתית יותר.

לדוגמא, (בן כספית, "מעריב", 10.02.06), מדווח על דיונים בצמרת הביטחונית בישראל: "גם ההמלצה חד-משמעית: ללכת על התנתקות טוטאלית, אמיתית וברורה מהפלסטינים". והוא מצטט את הרמטכ"ל: "אסור למצמץ, אסור לשחק ב'נדמה לי'. יש כאן תמרור עצור, יש כאן אור אדום בוהק, חד-משמעי. אם אנחנו נמצמץ, זה יפיל את כל החומה הבינלאומית". לאיש, במערכת הביטחון ובמערכות התקשורת, לא מפריע שכבר מיצמצנו, שכבר סללנו את דרכו של הטרור למדשאות הבית הלבן ולפרס נובל ל"שלום", שהתנתקנו מהמלחמה העולמית בטרור ונתנו רוח גבית לטרור.

בהמשך מופיעה הפרשנות של כספית: "הדוברים, כולל הרמטכ"ל, כולל שר הביטחון מופז, ממליצים לנתק מגע מהפלסטינים. לא לדבר עם אף אחד. גם לא עם אבו מאזן. להפסיק משא ומתן לגמרי. להפסיק סיוע. לא להעביר כספים. לסגור מעברים. אין עובדים, אין תיירים, אין כלום. אנחנו כאן, אתם שם... ישראל צריכה להסתלק. אין יוצא ואין בא, אין דובר ואין שומע. מעברים סגורים. נמשיך לספק חשמל (תמורת תשלום), מים (כנ"ל)... שידאגו לעצמם. שיתבשלו במיץ של החמאס".

אם היה הגיון כלשהו ב"התנתקות", הרי זה להגיע למצב שאותו מתאר כספית בפרשנותו. לא הפריע לאתרוגנים שה"התנתקות" כללה גירוש יהודים בלבד, אבל נמשך הקשר היומיומי עם רשות הטרור הפלסטינית. האם העברת השלטון ברשות הטרור מארגון טרור אחד למשנהו היא שתפקח את עיניהם? יש להניח שמהר מאד ימצאו האתרוג החדש, פרשיו ופרשניו, תרגיל מילולי שיכשיר את המשך קיומה של אותה רשות טרור, בחסדי ישראל, בדמם ובכספם של אזרחיה.

מכתב שקיבלתי לאחרונה מקורא נותן אולי הסבר מצמרר למצבה של הדמוקרטיה בישראל. המלים הבאות מובאות ככתבן וכלשונן מתוך המכתב:

"כל הכבוד שיש לך עדיין כח לכתוב ולהלחם. אני מקווה שלא היית בעמונה ושלא נפגעת מקלגסיו של האפס אולמרט. אני הרמתי ידיים. לא נראה לי שיש סיכוי כלשהו למנוע נצחון סוחף של מפלגת הצמח המושחת שיהפוך אותנו לדיקטטורה נוסח פרנקו ומוסוליני. לא אתפלא אם כעת חיה בעוד שנה לא תוכל לפרסם מאמרים כאלה ואף לא לשלוח את דעותיך הכתובות במייל לחבריך. אולי לא נוכל אפילו להביע את דעותינו בטלפון או בשיחה פנים אל פנים. עם ישראל תמיד ידע איך להרע לעצמו ואיך להרוס את מה שבנה. הנבלים שקראו לשרון רוצח כאשר ערבי אחד הרג ערבי אחר בסברה ושתילה, מנהיגים היום את עדר הכבשים השוטות ורצים אחרי "יורשו" שאפילו רקורד העשייה של שרון, לפני שהתחרפן, אין לו. וסליחה לכבשים. אפילו כבשים יודעות להיזהר מאויב". סוף ציטוט.

היועץ המשפטי מזוז מגדיר את מצבו של שרון כ"נבצרות זמנית" למרות היותה קבועה, והאתרוגנים ממלאים פיהם מים, ומגבים את הקביעה האבסורדית. הדמוקרטיה הישראלית, השרויה במצב של נבצרות זמנית, זקוקה לטיפול נמרץ, לפני שאף היא תגיע למצב של נבצרות קבועה.