פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עין גדי, אין מים

      האם גם הקיץ ימצאו המטיילים את שמורת עין גדי יבשה? סיפורו של מאבק סביבתי עגום, שנכנס אל העונה התשיעית שלו

      בעוד שלושה שבועות תיפתח רשמית עונת התיירות ב[[עין גדי]], שם הקיץ מתקרב בצעדי ענק. המטיילים שיגיעו צפויים להתאכזב גם השנה ולגלות שמורה עם הרבה פחות מים שזורמים. הגורם המרכזי לכך, טוענים אנשי המקצוע, הוא מפעל המים המינרליים במקום. המפעל, שהוקם בשנת 1997, משותף לקיבוץ עין גדי ולחברת יפאורה תבורי, שואב מים בכמויות ענק מהמעיינות המזינים את השמורה, ומותיר מעט מאד לשמורה.

      "שוב הולכים לייבש את המקום", אומרת שושי גולדברג, מובילת המאבק, שזכתה לאחרונה בפרס מגן השר לאיכות הסביבה על פעילותה. "בכל פעם שאני רואה את המשאיות של 'מי עין גדי' חולפות על פניי בכביש, אני רואה את השמורה נוסעת לפני בבקבוקים. זה פשוט כואב - לוקחים את השמורה, ששייכת לכלל הציבור, מבקבקים אותה ומביאים אותה ישר למקררים בתל אביב. הקיבוץ מרוויח מיליונים, ונווה המדבר המיוחד הזה הולך ונעלם".

      שמורת עין גדי, הסמוכה לים המלח, היא השמורה המטויילת בארץ, ומושכת כ-400 אלף מבקרים בשנה. האטרקציה המרכזית בה היא שני נחלי האיתן, נחל דוד ו[[נחל ערוגות]], המושכים לא רק מטיילים, אלא גם מגוון עצום של בעלי חיים וצמחים נדירים. שני מעיינות, מעיין עין גדי ומעיין שולמית, נובעים במדרונות שבין הנחלים. בחמישים השנים האחרונות נוסף לטבע גורם המתחרה על המים: קיבוץ עין גדי. שורשי הסוגייה נעוצים בשנות החמישים, כשהחקלאות היתה בשיאה והקיבוץ קיבל היתר מהמדינה לשאוב כמויות עצומות של מים מהאזור. מאז, למרות שהחקלאות ירדה, היתר השאיבה נשאר.

      "מה שהקיבוץ עושה עם המים האלה, זה כמו שקיבוץ יזרעאל למשל, יתחיל לקטוף את פרחי [[אירוס הגלבוע]] ולמכור אותם", אומרת יעל שהם, דוברת רשות הטבע והגנים ונציבות המים לשעבר, וכיום פעילה במאבק. "אסור לקיבוץ למכור את המים הללו. שמורת עין גדי היא שמורה בעלת חשיבות עולמית, והקיבוץ התיישב בגלל נאת המדבר, אז מדוע לפגוע בה?", היא שואלת.

      מייבשת או לא מייבשת?

      המפעל הוקם בשנת 1997 וקיבל אישור לשימוש ב-6000 קוב מי מעיינות בשנה. עם הזמן, גדלה המכסה וכיום היא עומדת על כ-120 אלף קוב בשנה. וגם זה לא סופי: התוכנית היא להגדיל את המכסה ליותר מפי שניים מכך. "המפעל הזה נולד בזדון וממשיך במרמה. התחיל במעט מים ועבר לכמויות עצומות", אומרת שוהם ומוסיפה ש"אני חושבת שצריך לסגור את המפעל הזה. אני קוראת לשביתת צרכנים, שיפסיקו לקנות מי עין גדי. הקיבוץ פשוט שודד את השמורה".

      בשנים האחרונות סובל הקיבוץ מהפסדים כלכליים, לא מעט כתוצאה מהבולענים, שהרסו את רוב החקלאות. כיום, מהווה המפעל את "מקור ההכנסה היציב היחיד בקיבוץ", טוענים חברי המשק. עוד מציינים התושבים, כי מפעל המים צורך פחות מ-5% מכמות המים באזור. "השמורה לא מתייבשת, לא התייבשה ומעולם לא היה מצבה טוב יותר", טוען בתוקף רפי איילון, מנכ"ל העסקים של הקיבוץ.

      דו"ח שהוכן לפני כשנה וחצי בהזמנת השדולה הירוקה של הכנסת בראשות חבר הכנסת דאז [[עמרי שרון]] וחבר הכנסת הרב [[מיכאל מלכיאור]], אישר את מצבה הקשה של השמורה: "במצב הנוכחי של הנחל, הביקור מעורר רוגז ואכזבה", כתב מחבר הדו"ח, פרופסור יוריק אבנימלך, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. "לעומת הפוטנציאל הרב והחשוב של נאת המדבר בעין גדי, מתגלה למבקר בשנים האחרונות תמונה עגומה", הוסיף.

      הממטרות לא מפסיקות לעבוד

      נקודת מחלוקת נוספת עם הקיבוץ היא כמויות המים שנשאבים לטובת הגינון בקיבוץ. הבעיה העיקרית, אומרים הירוקים, היא הגן הבוטני בקיבוץ, שמכיל עצים טרופיים רבים הדורשים השקייה מתמדת. "תבואו באוגוסט, בשיא הקיץ, ותראו את הממטרות פועלות במלוא המרץ. המדרכות הרטובות של קיבוץ עין גדי כבר הפכו מזמן למושג. הממטרות עובדות שם 24 שעות ביממה", טוענים גורמים ברשות. גם איילון מודה שיש בעייה של בזבוז מים בגן, אך ציין בלקוניות כי הקיבוץ נמצא ב"שלבי התייעלות". מה כוללת ההתייעלות, הוא לא הצליח לפרט.

      רוב חיצי הביקורת בפרשה הזו מופנים כלפי חברי הקיבוץ אך גם כלפי רשות הטבע והגנים, האמונה על השמורה. "הם פשוט נרדמו בשמירה" היא טענה חוזרת בקרב החוגים הירוקים. "היתה פה אוזלת רב רצינית מאד של הרשות. זה לא ייאמן איזו הפקרות היתה כאן, כמה מים נתנו לקיבוץ במשך שנים בלי להלחם. כשמישהו יוציא את זה החוצה, הכל יתפוצץ פה. זה מחדל שממשיך שנים", טוענים גורמים בשיחה עם וואלה! חדשות, שסירבו להזדהות.

      נסיונות סולחה

      בניסיון להגיע להסדר, מתגלגלת כבר מספר שנים יוזמה לאמנה, שתסדיר את חלוקת המים בין הקיבוץ לשמורה. בעוד רשות הטבע והגנים תומכת באמנה כמו שהיא כיום, והגופים הירוקים מתנגדים לה בטענה שהיא מוטה לטובת הקיבוץ באפן חד משמעי. "האמנה הזו אבסורדית לחלוטין", אומרת עו"ד שירלי שלומיוק-בבאי מ"אדם, טבע ודין", "גופים ציבוריים אחראיים הולכים לחתום עם הקיבוץ על חלוקת מים בשביל שקט תעשייתי".

      לאחרונה נכנסו לעובי הקורה גם החברה להגנת הטבע, שלא פוסלת את האפשרות של פנייה לערכאות משפטיות. "אנו צוללים לעומק הנושא, למרות שאין שם הרבה מים", אומר רענן בורל, מנהל האגף לשימור טבע בחברה להגנת הטבע. "כולם חוץ משושי [גולדברג. ש.ר.] נטשו את הנושא. אף אחד לא טיפל בעניין, פה ושם מישהו צרח, אך תכל'ס לא עשו כלום". גם גולדברג לא פוסלת שימוש בכלים משפטיים. "הבנתי שרק דרך משפטית תעזור. אין תועלת בכל מיני הסכמים ברזולוציה של צינורות או שעות פתיחת המים. רק לסגור להם את הברז. אי אפשר לתת לחתול לשמור על השמנת".

      "מה שמקומם בכל הסיפור הוא שמדובר בדבר שכל כך פשוט לתקן. הכל שאלה של כמויות מים ושל היכן הקיבוץ יתפוס אותם. בעונה אחת, ניתן לתקן את הנזק", מסבירה גולדברג. כך למשל, בנחל ערוגות המצב חזר פחות או יותר לקדמותו, הודות לאיתני הטבע. לפני מספר שנים נהרס בשיטפון מתקן התפיסה של הקיבוץ, שהיה ממוקם במעלה הנחל. לחץ של הירוקים הוא שגרם לחברי הקיבוץ להקים את מתקן התפיסה במורד הנחל, לאחר שהמים יעברו בשמורה. "כיום", מציין בסיפוק דודי גרינבוים, מנהל השמורה,
      "נחל ערוגות נמצא במצב טוב מאד – התפיסה יצאה החוצה, וכיום הוא טבעי לגמרי".

      אולי גם נחל דוד

      זה גם הפטנט שיציל את הקיץ הקרוב לנחל דוד. כיום, לוכד הקיבוץ את מי הנחל במחצית הנחל המטוייל, ומותיר את החצי התחתון יבש. בכלל זה מפל ובריכה ("הבריכה האולימפית"). מזה כשנה וחצי - מאז פרסום הדו"ח של אבנימלך שקבע להוריד את מתקן התפיסה מחוץ לשמורה - ממתינים הירוקים בדריכות.

      האחראית על פרוייקט הורדת התפיסה היא נציבות המים, ולא ברור מה מעכב אותם. בשיחה עם וואלה! חדשות נשמע זאב אחיפז, ממחלקת התכנון של הנציבות, מסוייג: "[פרוייקט] ההורדה נמצא בתכנון, והוא ייכנס לביצוע עם תום עונת השטפונות, במאי-יוני". לשאלתנו אם כבר בקיץ הזה יוכלו המטיילים להשתכשך במימי נחל דוד ולא למצוא אפיק יבש, אמר "כי השאיפה היא באפן עקרוני להגיע למצב הזה". לאחר מחשבה הוסיף – "אם לא באוגוסט, אז בחגים". על כך גולדברג זועמת: "לוקח בדיוק שבוע להוריד את מתקן התפיסה. עונת השטפונות מסתיימת כבר עכשיו, בפברואר-מרץ, אז למה מחכים? הם רוצים שגם השנה יבואו המטיילים בשיא הקיץ ויעמדו בפני שמורה יבשה?!".