ההסכם המתגבש בין הכבלים לאוצר: ישלמו עבור הרישיונות לאורך שנים

חברות הכבלים ומשרד האוצר קרובים להסכמה על מחיר רישיונות התקשורת שלהן. אתמול דנו הצדדים, עד שעות הלילה המאוחרות בכמה נוסחאות לתשלום עבור הרישיונות, כשהמובילה שבהן קובעת שהחברות ישלמו תשלומים שנתיים לאורך תקופה של כמה שנים (10-5). התשלומים, בדומה לתמלוגים, ייגזרו כנראה מהכנסות או מרווחי חברות הכבלים, אך עדיין לא ידוע מה יהיה המנגון המדויק לפיו ייגבו.

מתוכניות עסקיות שהגישו החברות לממונה על ההגבלים העסקיים עולה כי הן מעריכות שיעברו מהפסד לרווח בעוד 3 שנים. הנוסחה קובעת כי התשלומים ישתנו משנה לשנה באופן מדורג. כלומר, שיעור התשלום יעלה עם השנים. ככל הנראה לא יהיו התשלומים תלויים בלעדית ברווחי החברות או בהכנסותיהן, כדי למנוע מצב שבו מעבר של החברות להפסד ישמש תירוץ להפסקת התשלום לאוצר.

קבלת נוסחה מעין זו מהווה ניצחון לחברות, שאיימו כי לא ישלמו תשלום חד פעמי של מאות מיליוני דולרים. הנוסחה תבטיח כי החברות ישלמו סכום נמוך בהרבה מהסכום בו נקב משרד האוצר - 1.5-1 מיליארד דולר.

השרה לשיתוף פעולה אזורי, ציפי לבני, שהוסמכה על ידי שר האוצר להגיע לסיכום עם חברות הכבלים, תציג היום בוועדת הכלכלה שדנה בתיקון לחוק הבזק, את עמדת האוצר בעניין. בימים הקרובים צפויה לבני להציג את הנוסחה הסופית בפני הוועדה.

בשבועות האחרונים נערך משא ומתן אינטנסיווי בין החברות למשרד האוצר על מחיר רישיונות התקשורת שלהן. בדיונים השתתפו לבני, החשב הכללי, ניר גלעד, ובכירים במשרד הממונה על התקציבים באוצר. המשא ומתן נערך בעקבות המחלוקת הקשה סביב שאלת הארכת רישיונות התקשורת לחברות הכבלים, שאמורים לפקוע ב-2005.

משרד התקשורת ביקש לעניק לחברות רישיון לתקופת ביניים, ללא תמורה כספית, ולסכם את עניין הרישיון הקבוע בעוד כ-4-3 שנים. ואולם הממונה לשעבר על התקציבים במשרד האוצר, דוד מילגרום, קבע כי על החברות לשלם לממשלה תמורת הרישיון.

בעקבות התנגדות החברות, שהודיעו כי אין בכוונתן לשלם סכומים אלו, הועבר העניין לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובנשטיין. היועץ קבע בחוות דעת כי אם שר התקשורת מבקש להעניק רישיונות תקשורת (בעיקר לאינטרנט המהיר) לחברות הכבלים, יש לתקן את חוק הבזק ובמקביל על החברות לשלם תמורת הרישיון "תמורה כלכלית הולמת".

משרדי התקשורת והאוצר הסכימו למנות מעריך לשווי הרישיון, אך החברות התנגדו והציעו למנות בורר שימונה בהסכמה בין הצדדים, ולא על פי בחירת הממשלה. לעמדה זו הצטרף יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אברהם פורז, שטען כי אם הבורר לא יצליח במשימתו, יכריע בעניין נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

אתמול אמר פורז ל"הארץ" כי הוא מקווה שהצדדים יגיעו לדיוני ועדת הכלכלה, הדנה בתיקון חוק הבזק, עם נוסחת פשרה. הוא מצר על שהדבר לא נעשה באמצעות בורר, אלא בדיונים ישירים בין הצדדים. לדבריו, "כאשר אתה עורך משא ומתן על הכסף הפרטי שלך, אתה קשוח יותר; מי שנמצא מנגד דן בכספי המדינה, ולכן קל לו יותר לוותר".