אמנת [[חמאס]], המהווה את המצע האידיאולוגי של התנועה, הפכה לאחד המקורות המצוטטים ביותר בתקשורת הישראלית והעולמית מאז הבחירות לפרלמנט הפלסטיני, בחודש שעבר. בכירי החמאס מיהרו להבהיר את תמיכתם ומחוייבותם לאמנה, והבטיחו כי לא ישנו "שום מילה" ממנה.
"מרכז המידע למודיעין ולטרור", גוף השייך למרכז למורשת מודיעין, תירגם באחרונה את האמנה כולה לעברית. בכך, מתאפשר גם למי שאינו דובר ערבית לעיין באחד המסמכים החשובים ביותר של התנועה, ולהתרשם מהקווים המנחים אותה מאז גיבשה את המצע האידיאולוגי שלה, בסוף שנות ה-80.
וואלה! חדשות מגישה לכם קטעים נבחרים מתוך 36 סעיפי האמנה המתורגמת, אשר נפתחת בציטוט מפי מייסד "[[האחים המוסלמים]]", חסן אלבנא, לפיו: "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאיסלאם ימחה אותה".
הסכסוך הישראלי-פלסטיני
תפיסת העולם באמנה רואה בסכסוך עם ישראל בעיה דתית, ומתייחסת אליו כאל עימות כולל בין ה[[אסלאם]] ליהדות. התנועה רואה עצמה כ"אחת מהחוליות של מלחמת הקודש ([[ג'יהאד]]) בעימות עם הפלישה הציונית", ופועלת "כדי להניף את דגל אללה על כל שעל מאדמת פלסטין".
בהתייחסה למעמדו של השטח המכונה "פלסטין", קובעת האמנה כי מדובר באדמת הקדש איסלאמית ([[וקף]]), שלאף אחד, כולל למנהיגים הערביים, אין סמכות לוותר על שום חלק ממנה: "אסור להפקיר אותה או חלק ממנה... אין היא קניינה של אף מדינה ערבית... זאת, משום שפלסטין היא אדמת הקדש איסלאמי לדורות של המוסלמים עד יום תחיית המתים".
בהתאם לכך, מדגישה חמאס כי "משאלתה הנעלה ביותר" הינה "מלחמת קודש (ג'יהאד) ומוות למען אללה", ומפרטת: "יוחזרו ארצות המולדת לבעליהן, ותישמע מעל מסגדיהן קריאת המואזין המכריזה על כינונה של מדינת האיסלאם".
המלחמה באויב
"האויב", שמוצג כמי ש"רומס את אדמת המוסלמים", גורם לכך ש"מלחמת הקודש בו והיציאה נגדו" הינם "חובה אישית על כל מוסלמי ומוסלמית", "בכל מקום שבו הוא נמצא", עד כי "האישה רשאית לצאת להילחם בו ללא רשות בעלה, והעבד רשאי לצאת - ללא רשות אדוניו".
בהמשך מודגש ש"אין מנוס מהנפת דגל הג'יהאד...ואין מנוס מהפצת רוח הג'יהאד בקרב האומה, ומעימות עם האוייבים והצטרפות לשורות לוחמי הג'יהאד".
כדי לחזק דברים אלה, מובא ציטוט מ[[החדית']], "חמאס נושאת עיניה להגשים את הבטחת אללה, ככל שיארך הדבר, שהרי מחמד אמר: 'לא תגיע השעה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ואז יאמרו האבנים והעצים: 'הו, מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא, בוא והרגהו'".
הנסיונות לסיום הסכסוך
תפיסת העולם באמנה שוללת כל ניסיון להגיע להסכם או הסדר המכיר בזכות קיומה של ישראל. כפי שמצויין במפורש: "היוזמות והוועידות הבינלאומיות לפתרון הבעיה הפלסטינית, עומדים בסתירה לתפישת העולם של חמאס. ויתור על חלק כלשהו מאדמת פלסטין כמוהו כזניחת חלק מן הדת".
מיד לאחר מכן שבה האמנה ומבהירה, כי "אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד. באשר ליוזמות, ההצעות והוועידות הרי הן בזבוז זמן והבל הבלים".
"זוהי הדרך היחידה לשחרר את פלסטין...זהו אחד מחוקי היקום ואחד מכללי ההוויה. לא יגבר על הברזל אלא הברזל ואי אפשר לגבור על האמוה הבטלה המזוייפת שלהם אלא באמונה האיסלאמית האמיתית".
היהודים והנוצרים
חלקים ניכרים מהאמנה כוללים ביטויים אנטישמיים, ומציגים את היהודים כמי שהשתלטו על העולם, ואחראים למהפכות ולמלחמות לאורך ההיסטוריה. "אין מלחמה מתנהלת בשום מקום, בלי שידיהם תהיינה מאחוריה", נכתב באמנה.
"באמצעות כספים הצליחו להשתלט על הארצות האימפריאליסטיות ולהמריצן להשתלט על ארצות רבות, כדי שיוכלו למצות את אוצרותיהן עד תום, ולהפיץ בהם את שחיתותם... הם עמדו מאחורי מלחמת העולם הראשונה... הם השיגו את הצהרת בלפור והקימו את חבר הלאומים, כדי שבאמצעותו יוכלו להשתלט על העולם... הם גם אלה שעמדו מאחורי מלחמת העולם השנייה...הם הורו על הקמת האו"ם ומועצת הביטחון, כדי שיוכלו לשלוט בעולם באמצעותם".
האמנה משווה בין היהודים לנאצים, וטוענת כי "החברה ניצבת מול אויב אכזר הנוהג כנאצי". בהמשך מפורט, כי "ההתנהגות הנאצית של היהודים כללה התנהגות ברוטאלית כלפי נשים וטף והטלת מורא בכלל האוכלוסייה... הם נלחמים בפרנסתם של אנשים, סוחטים את כספם ורומסים את כבודם. במעשיהם המזוויעים הם נוהגים באנשים בצורה ברוטאלית יותר מפושעי מלחמה".
בהתייחס לנוצרים, טוענת חמאס כי "מטרתם היא למוטט חברות, להשמיד ערכים, לקעקע בריתות, לדרדר את המוסר ולחסל את האיסלאם. הם אלו שעומדים מאחורי הסחר בסמים ובמשקאות החריפים, על מנת שיקל עליהם להשתלט ולהתפשט".
העולם בחסות האיסלאם
בסיום האמנה, ובניגוד מסויים למה שנאמר לפני כן, מוצגת חאמס כ"תנועה הומאנית, המכבדת את זכויות האדם ומחויבת לסובלנות של האיסלאם כלפי קיום המצוות של הדתות האחרות". לפי החזון של חמאס, היהודים והנוצרים יכולים לחיות עם המוסלמים בשלום, זה לצד זה, "בחסות האיסלאם בביטחון מלא".
מאמיני הדתות האחרות נקראים "להפסיק להיאבק באיסלאם", בכל הקשור לריבונות על פלסטין, שכן "שלטון העושק ישרוד באופן זמני, בעוד אשר שלטון האמת יימשך עד בוא יום הדין".