מבין שפע הסקרים, המשאלים, הנתונים ושאר הירקות שמשתלטים לנו על החיים בשבועות האחרונים, הולכת ומבצבצת מסקנה בלתי נמנעת אחת: על אף שקדימה ממשיכה להוביל בפער עצום על פני כל השאר, מתפתח קרב מעניין בינה לבין הליכוד. בקדימה מכוונים את הקמפיין שלהם בעיקר למצביעי הליכוד לשעבר, ובליכוד, מטבע הדברים, עושים את אותו הדבר בדיוק. עמיר פרץ, אפעס, נותר בצד כמעט לא רלוונטי.
השבוע פורסם ב"מעריב" כתב תביעה שהוגש לאחרונה על ידי אחד בשם אלברט הרוש, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד עמיר פרץ. התביעה, בין אם נכונה ובין אם לאו, מגוללת מסכת ארוכה של פעולות מסריחות שבוצעו בהסתדרות על מנת לקדם לכאורה, את האינטרסים הפוליטים של עמיר פרץ.
השאלה הבאה מופנת כעת למי שלא קראו על הפרשיה: האם שמעתם עליה בכלל? האם שמתם לב שמישהו עוסק בה? הרי לכאורה מונח לפנינו חומר נפץ שיש בו כדי להוריד את המירוץ של פרץ ביגון שאולה. בכל זמן אחר היינו חוזים במפלגות מתנפלות על מסמך שכזה כמוצאות שלל רב, העניין הוא שכעת לאף אחד אין עניין אמיתי להתעסק בתביעה שגם אם ממש אין בה, סימני שאלה יש גם יש. "עמיר פרץ הוא לא היעד שלנו עכשיו" הסביר זאת בפשטות אחד מאנשי מטה ההסברה של הליכוד, כשנימק את התעלמותם מהפרשיה החדשה.
אין כמו הסיפור הקטן הזה כדי להמחיש עד כמה עגום מצבו של עמיר פרץ. אתר האינטרנט של מפלגת העבודה עדין מריץ שעון קטן שסופר אחורה את הימים עד ל"מהפך", הבעיה היא שבכך, פחות או יותר, מתמצה רוח האופטימיות שנושבת כיום מהמפלגה.
ראשי קדימה, שבראשית המערכה חששו בעיקר מפרץ, כבר לא ממש סופרים אותו ובליכוד מכוונים את הארטילריה לאולמרט, ולאולמרט בלבד. וכך, למנהיג החברתי של העבודה לא נותר כעת אלא לנהל מלחמת מאסף מול מרץ על קולות השמאל. זה לא מפריע לאנשי העבודה לכוון חלק ניכר מהקמפיין שלהם לתומכי קדימה, אלא שבקדימה מוטרדים פחות ופחות מפרץ.
הירידה המינורית של קדימה בסקרים היא עובדה, וגם המנוסחים שביועצים מוכנים כעת להודות שקיימת מגמה של שחיקה. ההערכה שלהם היא כי ישנן שתי סיבות אפשריות למגמה הזו הירידה שנרשמה אצל העולים לאחר שהפנימו שאריאל שרון כבר לא רלוונטי, ומעבר של חלק מתומכי הקדימה הנציים למעגל המתלבטים. באותה נשימה מדגישים שם את נקודת ההנחה שהכל יסתדר וקדימה תחצה בסופו של דבר את רף ארבעים המנדטים.
לליכודניקים זה מספיק. במטה ההסברה של נתניהו בטוחים שהקמפיין הנגטיבי שלהם נגד אולמרט עלה על גל מנצח, וגם בקדימה יש מי שמודה בחצי פה ש"הם עשו שם כמה צעדים לא רעים". אלא ששמחתם של הליכודניקים מוקדמת. השניים-שלושה מנדטים שקדימה איבדה בשבועות האחרונים מהווים אומנם נתון מעודד עבורם, אבל הליכוד בסופו של השבוע המי יודע כמה במערכת הבחירות הזו, נכשל פעם נוספת במלאכת ההמראה. "כשנתחיל את הקמפיין החיובי תחל מגמת העלייה" משוכנעים תועמלני הליכוד. ספק מתוך אמונה של ממש, ספק מתוך תקווה.
בדבר אחר מצליחים אנשי הליכוד, הם שומרים על הרלוונטיות של עצמם. "ליכודניק, בתפיסה שלו, לא מוכן לוותר על האופציה של ראשות הממשלה" אמר השבוע אחד מבכירי הליכוד, "לא משנה עד כמה המצב בסקרים גרוע, הליכודניק הטיפוסי חושב על שלטון". בכלל, מאמינים בליכוד, עוד מאמץ קטן, שניים שלושה מנדטים נוספים שיסייעו לליכוד לצלוח את רף עשרים המנדטים והכל ישתנה "הטירוף יחזור לעיניים של הפעילים".
הנה לכם פרדוקס: כמעט בכל סקר נמצאת מפלגת העבודה מעל הליכוד, ובכל זאת שם אף אחד לא חושב על ניצחון. הסיכוי שפרץ ירכיב את הממשלה הבאה זהה בערך לסיכוי שנתניהו יעשה זאת אבל ההבדל הוא אחד והוא קריטי: בעבודה לא מאמינים ובניגוד לליכוד גם לא מפנטזים. הולכים ומאבדים רלוונטיות.
נדב פרי, הכתב הפוליטי של גלי צה"ל, משמש כפרשן וואלה! חדשות במערכת הבחירות.