"טוב שיהיה מישהו אחר שיאחז בהגה. כעת יהיה לי יותר זמן לתחביב שלי, שיט מפרשיות", זוהי תשובתו של דן פרופר, מי שיסיים ב-1 באפריל את תפקידו מזה 25 שנה כמנכ"ל נסטלה-אסם, ויהפוך ליו"ר החברה, לשאלה איך הוא מרגיש היום, עם צאת ההודעה הרשמית על החילופין.
פרופר, שפיקד על נסטלה-אסם, ועל חברות הבנות שלה - טבעול, צבר, ונסטלה גלידות - יוחלף ידי גזי קפלן, המכהן כיום כמנשה למנכ"ל וכראש המטה של הקבוצה. פרופר הוא בנו של מי שהקים את אסם בישראל, ונכדו של מי שייסד את מפעל המזון הראשון של המשפחה בצ'כיה. לפרופר ארבע ילדים, בני 29-34 (שניים הם תאומים). אף אחד מהם לא עובד כיום באסם. שניים מהם מהנדסים, אחת פסיכולוגית, ואחת עורכת דין.
מדוע החלטת שהילדים שלך לא ייכנסו לרשת את מקומך?
"ילדי אומרים לי יום יום תודה על זה שלא לחצתי עליהם להיכנס לחברה. אני חושב שזאת טעות להעסיק ילדים של הבעלים בתפקידים בכירים בקבוצה. ראיתי כבר מה קורה כשמשפחה מגדלת ילדים בתוך המפעל".
גם אתה "בן של", זאת היתה שגיאה להכניס אותך ואת אחיך, גד, לפעילות בהנהלה?
"תראי מה עבר על המשפחות במשק בשנות ה-80. גם אצלנו, באסם, היתה תקופה קשה בגלל ריב בתוך משפחות. אני הרי החלטתי לעזוב את אסם לשנה שלמה כי לא רציתי להתבשל במיץ של מלחמת המשפחות".
איך אתה מרגיש ביום כזה, שבו אתה צריך לבשר לדירקטוריון על העברת המושכות?
"תראי, זה לא קל, אבל היה לי הרבה זמן להתבשל בהחלטה. בסופו של דבר זאת החלטה שאני קיבלתי. אף אחד לא כפה עלי לעזוב".
התרבות הארגונית של נסטלה מייצרת מציאות שבה אחרי גיל 65 מומלץ לעובדים, בכירים ככל שיהיו, לעזוב. הומלץ לך לפרוש?
"ראשית, אני לא פורש. אני נשאר כאן. שנית, יש בנסטלה מנהלים בכירים שעברו את גיל 65. הגיל לא היה הסיבה היחידה לפרישה. רציתי יותר זמן לעצמי. כעת אהיה פעיל יותר בניהול ההשקעות האחרות שלי: אני מושקע בחברות בתחום ההיי-טק ובחברות נדל"ן. אפתח גם עסקים פרטיים שלא קשורים בהשקעות הקיימות שלי".
חברה של 2 ראשים?
25 שנה זה המון זמן. מה היתה ההחלטה השגויה שקיבלת בעשורים הללו, שעליה אתה הכי מתחרט?
פרופר מהסס, לוקח לו זמן עד שהוא מגבש תשובה. "כשרכשנו את עסיס, אני עמדתי על כך שלא נרכוש את הקרקעות שהמפעלים ישבו עליהם, ברמת גן. התנגדתי לרכישת הקרקעות, והיום אני יודע שטעיתי. זאת היתה החמצה גדולה ויקרה, היום בנו שם מבנים אדירים. החמצה משמעותית נוספת שלי כמנכ"ל היתה ההחלטה להיכנס לתחום הממתקים והשוקולד, ללא המוצרים המתאימים של נסטלה, מבחינת כשרות. זאת היתה טעות".
את ההצלחה הגדולה ביותר שלו, לעומת זאת, הוא שולף מהמותן, בלי לחשוב ולו שנייה אחת: "נכנסתי לתפקיד המנכ"ל של חברה עם מחזור של 9 מיליון דולר בשנה ומפעל אחד, והפכתי אותה לחברה של 600 מיליון דולר בשנה, שבונה כיום את המפעל ה-11 במספר, באירופה, ומעסיקה 4,700 עובדים. זאת הגאווה הכי גדולה שלי".
פרופר ידוע כמנכ"ל מאופק ומנומס, אבל גם ככזה שלא מהסס לרדת לפרטים הקטנים ביותר של הפעילות בארגון. קפלן, לעומתו, הוא איש הרבה יותר סוער ודרמטי, אבל ידוע כמנהל שנותן לעובדים תחתיו לפעול בסמכויות רחבות. שניהם מאד דומיננטיים.
מה יקרה כעת באסם? האם תהיה זו חברה בעלת 2 ראשים?
"חס וחלילה. שנינו יודעים בדיוק את מקומנו ואת תפקידנו. כמו שעבדתי בהרמוניה עם גזי עד היום, כך נמשיך לעבוד יחד גם הלאה".
מה תהיה חלוקת הסמכויות בינכם?
"כל העובדים בחברה כפופים למנכ"ל, זה ברור וחד משמעי. היו"ר הוא אדם שאחראי על המדיניות של החברה, ושל חברות הבנות".