אהוד אולמרט - הביוגרפיה ע"פ מפלגת העבודה

במפלגת העבודה הרגישו שהביוגרפיה של מ"מ רה"מ באתר קדימה לא מקיפה מספיק, והוסיפו מידע מ"פרסומים שונים בתקשורת"

13/02/2006

ממלא מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט נולד ב-1945, והספיק לעשות כמה דברים מאז. השאלה היא מה בדיוק. בימים האחרונים גברה ההתעניינות בקורות חייו של אולמרט, והיום מתפרסמת ביוגרפיה אלטרנטיבית נוספת, על ידי מפלגת העבודה.

ככה פורסם באתר האינטרנט של מפלגת העבודה. לא נגענו:

עוד בוואלה!

סוף סוף זה אפשרי: ספא יוקרתי ומפנק אצלכם בחדר האמבטיה

בשיתוף ג'יימס ריצ'רדסון

1982 פרשת "סולרם"

בהיותו חבר כנסת עסק אולמרט בייצוג משפטי של חברות גדולות מול גופים ממשלתיים. העיתונות עסקה "בניגוד האינטרסים הזועק לשמים" בצורה רחבה וחשפה בין היתר את קשריו של אולמרט עם חברת הביטוח "שילוח", "התאחדות חברות הביטוח", אגד, דלתא, ועוד.

אולמרט הסתבך כשתבע את חברת "סולרם" בדרישה לשכר טרחה בסך עשרת אלפים דולר. "סולרם" טענו כי פנו לאולמרט כח"כ ולא כעו"ד אך למרות זאת הוא דרש מהם שכר טרחה. לאחר לחץ ציבורי נערכה הכנסת לשינוי תקנות האתיקה של חברי הכנסת אך בלחץ של אולמרט נאלץ היועץ המשפטי של הכנסת לשנות את הנוסח החדש של כללי האתיקה. התיקון טשטש את התקנות ויצר פרצה שדרכה יוכל ח"כ להמשיך לייצג לקוחות בפני הממשל.

1984 פרשת "השחיתות בליכוד"

סוחר הקרקעות שמואל עינב נחקר וסיפר את מה שידע באופן אישי על המתרחש בליכוד מערכת הבחירות של 1984: ממש לפני הבחירות, התנהל מסע מאורגן של סוחרי קרקעות וקבלנים אל לשכתו של ראש הממשלה יצחק שמיר ואל גזבר הליכוד, אז אהוד אולמרט. אולמרט הכניס את המיליונרים לחדרו של יצחק שמיר, שם זכו לפגישה אישית עם שמיר ולשיחת מוטיבציה.

אחר כך יצאו שוב לאולמרט וחתמו על המחאות שמנות לטובת מערכת הבחירות של הליכוד. אחרי הבחירות – על פי הסיכום מראש – הם זכו לקבל את מיטב נתחי הקרקע של "אדמות המדינה" ביו"ש לצורך פיתוח, בניה ועשיית רווחים במיליונים.

אחרי שעינב פתח את הפה לא הייתה למשטרה ולפרקליטות ברירה ונפתחה חקירה. אך בראש הממשלה, שלצורך בחירתו נוצר מעשה השחיתות הזה, ובגזבר אולמרט שקיבל את הצ'קים, לא נגעו. שני עסקנים זוטרים של הליכוד נשלחו לכלא.

1988 פרשת "החשבוניות הפקטיביות"

בזמן מערכת הבחירות לכנסת ה-12 נתקבלו תרומות מתאגידים לסיעת הליכוד בניגוד להוראות חוק מימון מפלגות. כדי לעקוף את החוק וכדי שרשויות המס יכירו בהן כהוצאה מוכרת, הוצגו התרומות כתמורה לשירותי פרסום שניתנו כביכול לתורמים על-ידי חברת ב.מ.י. שחר תקשורת בע"מ.

אולמרט ששימש כגזבר הליכוד, הועמד לדין בגין מעורבותו במעשי המרמה המתוארים, וכן בגין מסירת הצהרה כוזבת למבקרת המדינה, בה לא דיווח על כספי התרומות. בית המשפט פסק שאולמרט זכאי מחוסר ראיות, וקבע שהעובדה שאולמרט לא בדק את החשבוניות כטענתו היא אמנם עבירה על חוק מימון מפלגות אך איננה עבירה פלילית.

6/1998- פרשת האי היוני

דודי אפל רצה לרכוש את האי פטרוקולס, אי יווני שומם וסלעי. באוגוסט נפגש אפל עם ראש עיריית ירושלים דאז אהוד אולמרט. על פי החשד, הוא הציע לאולמרט עזרה פוליטית ולוגיסטית בהתמודדות מול שרון בבחירות הפנימיות על ראשות הליכוד.

תרומתו של אולמרט הייתה כשהזמין את ראש עיריית אתונה לישראל, לבקשתו של אפל, שלמעשה היה זה שמימן באמצעות חברת "ציביון" שבבעלותו, את הוצאות קבלת הפנים במלון המלך דוד. אפל השיג את מטרתו בחיזוק קשריו עם אישי ציבור ביוון במטרה לקדם את עסקת רכישת האי היווני. לבסוף העסקה נכשלה.

7/2003 - פרשת "שינוי ייעוד הקרקעות של תעשיות מלח באילת ובעתלית"

כיו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל אישר אולמרט הסדר עקרונות מ-96' שנחתם בין המינהל לבין חברת תעשיות מלח, שבשליטת בני משפחת דנקנר. לפי ההסכם, תעשיות מלח זכאית ל-40% מזכויות הבנייה שהופשרו בקרקעות שהיא מחזיקה בעתלית ובאילת. ההסכם נדון בהרחבה וזכה לביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה מאפריל 2001 ובחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה.

המבקר, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קבע כי התהליך שהביא לחתימת העסקה היה לקוי ולא מעמיק, והעריך את שווי זכויות הבנייה שקיבלה משפחת דנקנר בכ - 90 מיליון דולר. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, כתב בחוות דעתו לחברי מועצת המנהל כי הסכם העקרונות העניק לחברת המלח הטבות מפליגות וחריגות, ללא מקור סמכות ותוך חריגה ממינהל תקין.

לדברי רובינשטיין, "האחריות לקרקעות המדינה מחייבת גישה המביאה בחשבון בפרשנות המשפטית את האינטרס הציבורי בראש ובראשונה. אכן, אינטרס הציבור כולל גם הוגנות כלפי צדדים מתקשרים, אך אין הוא כולל התפשטות המדינה מנכסיה".

תגובת אולמרט: "אין זה מעניינו של היועץ המשפטי ללמד אותי איך אני צריך להתייחס לחשיבות של קרקעות המדינה".

9/2003 - פרשת קוקה-קולה

אהוד אולמרט כשר התמ"ת, התכוון להעביר לידידו מוזי ורטהיים (מוותיקי חירות) בעל השליטה בקוקה-קולה מענק של 70 מיליון שקל, כסיוע להעברת מפעל הייצור של החברה מבני-ברק לאשקלון. המלצתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, היתה שלא לאשר את הסיוע החריג של מינהל ההשקעות לחברת קוקה-קולה.

רובינשטיין התערב כנגד מתן המענק בעקבות פנייתו של הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אורי יוגב, שטען שהמענק אינו תואם את חוק ההשקעות. בעקבות ההמלצה, השתלח אולמרט ביועץ המשפטי רובינשטיין, וסיפק לתקשורת כותרות כמו "מי זה הרובינשטיין הזה", "הוא לא אמור להחליט", ו"הוא מבין בכלכלה פחות מכתב כלכלי" משרד האוצר לא הסתפק בהבעת מחאה והוא מנע ממשרד התמ"ת את התקציב המיועד לתשלום המענקים לקוקה קולה.

2004 - פרשת חברות התקשורת

אליעזר פישמן, מי שהוגדר כמקורבו של אולמרט, מבעלי השליטה בספקית השיחות הבינלאומיות קווי זהב, ושתי הספקיות האחרות שבשליטת אי.די.בי של נוחי דנקנר ובזק, נהנו מתמיכתו של מאולמרט כשר התקשורת. אולמרט פעל בניגוד גמור להמלצות הדרג המקצועי במשרדו ומנע מחברות הסלולארי להיכנס לשוק השיחות הבינ"ל. אותן חברות שביקשו להיכנס קיבלו פיצוי בצורת עיכוב הורדת דמי הקישוריות עד למארס 2005, פרי החלטתו של אולמרט, ובניגוד לעמדת דרגים מקצועיים.

מההחלטה על העיכוב בהפחתת דמי הקישוריות נהנתה גם קבוצת פולאר השקעות, מבעלות השליטה בפרטנר. אחד מבכירי פולאר הוא אביגדור קלנר, אף הוא חבר קרוב של אולמרט עוד מתקופת לימודיהם המשותפת באוניברסיטה העברית בירושלים.

2004 - פרשת פארק איילון
אולמרט כאחראי על מינהל מקרקעי ישראל סייע לחברת "זרע" שבראשה עומד חברו הטוב אביגדור קלנר, להשיג אישור לבנייתן של שכונות יוקרה בתחומי פארק איילון שתוכנן כריאה ירוקה.

לאחר מאבק ציבורי של הארגונים הירוקים נכשל הפרויקט.

* המידע נלקח מפרסומים שונים בתקשורת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully