האולסטאר של הפנקסנות

מאת: רחביה ברמן

משחק האולסטאר של ליגת הבייסבול ייערך הלילה (3:00, שידור ב-ESPN). כמדי שנה יקדמו לו ויכוחים ודיונים בכל באר ופורום אפשרי, באשר לצדקת הבחירות ובקלחת האינטרסים המשתקפת בהן. מי הגיע לו, אבל נשאר בחוץ רק בגלל שהוא משחק בשוק קטן? מי נבחר רק בגלל שגדודי האוהדים של קבוצתו הצביעו כל אחד חמש עשרה פעם? מי לא נבחר בגלל חשבונות כאלה ואחרים, ומי כן שם בגלל שהמאמן של הצד שלו חייב לו ליטוף באגו? ושאלת השאלות – האם צריך להמשיך את בחירת ההרכבים הפותחים על ידי הקהל ההפכפך והמשוחד?

השנה דווקא מסכימים רובם המכריע של הפרשנים שהאוהדים עשו עבודה יפה, בסך הכל, וגמלו במקרים רבים להצטיינות אמיתית על פני שמות נוצצים. לדוגמא: ללואיס גונזאלס מאריזונה וללארי ווקר מקולורדו היו מספרים דומים למדי, מלבד העובדה שגונזאלס חבט יותר הום ראנס. האוהדים לקחו בחשבון את העובדה שהאוויר הדליל באיצטדיון של קולוראדו מנפח את מספריו של כל חובט והעניקו את הבחירה לגונזאלס המוכר פחות. בעמדת התופס, לעומת זאת, פול לודוקה מלוס אנגל'ס חווה עונה טובה בהרבה מזו של מייק פיאצה מהמטס, אבל כנראה שלאוהדים בניו יורק איכפת יותר.

באמריקאית היו כמה בחירות שאינן מתיישבות עם המספרים, אבל לפחות אחת מהן גם לא שייכת אליהן בכלל. קאל ריפקן ג'וניור עובר עונה גרועה. הוא חובט בממוצע של 24 אחוז בלבד, ויש לו רק ארבעה הום ראנס ו-28 ראנס מוכנסים. אבל הוא פורש בסוף העונה, הוא אחד הגדולים בכל הזמנים, אז נתנו לו פרס על מפעל חיים. אנחנו נחיה עם זה בשלום.

הבחירה היחידה שבפירוש לא עומדת בשום קריטריון או נסיבות מקלות היא זו של ג'ון אולרוד מסיאטל בבסיס הראשון. גם ג'ייסון ג'יאמבי מאוקלנד וגם מייק סוויני מקנזס סיטי עוברים עונה טובה בהרבה, אבל אף אחד מהם לא חבר בקבוצה שמארחת את המשחק וקורעת את הליגה, אז החיים קשים.

בתיאוריה אמורים מאמני שתי הקבוצות, שבוחרים את יתר השחקנים (ואת כל המגישים), לתקן כל עוול שעשו האוהדים בגלל העדפה מקומית או חוסר הבנה מספקת. בפועל זה מורכב יותר. קודם כל, הכלל המנחה של האולסטאר קובע שכל קבוצה חייבת לשלוח לפחות נציג אחד. דבר שני, מאמני נבחרות שתי הליגות הם מאמני הקבוצות שהיו בוורלד סיריס הקודם, במקרה זה בובי ולנטיין מהמטס וג'ו טורה מהיאנקיס, ומסורת שימיה כימי משחק האולסטאר קובעת שהמאמנים מנצלים את ההזדמנות, כדי לגמול לשחקנים שהביאו אותם עד הלום.

העניין הוא שאם לוקחים עשרה אוהדים מהשורה ומבקשים מהם להמר מי מהשניים ישים פס על כולם וימלא את הצד שלו בשחקני קבוצתו, ומי יתנהג כמו ג'נטלמן ויכיר בהישגי שחקנים מכל הקבוצות התשובה תהיה חד משמעית. לפחות תשעה היו מהמרים שבובי ולנטיין מהמטס ישתין מהמקפצה וג'ו טורה מהיאנקיס יפגין קלאסה. אבל מה היו החיים שווים אם הם היו כל-כך צפויים?

ולנטיין, שקבוצתו עוברת סיוט של עונה, הסתפק באמירה שלצורך הודיה לשחקניו היה בוחר את כולם ובפועל, בנוסף לפיאצה שנבחר על ידי האוהדים, לקח רק את המגיש ריק ריד (היחיד מהחוליה שלו שלא עושה בושות).

טורה, לעומת זאת, התעלם לחלוטין מהרמז ששלחו לו האוהדים, שלא בחרו אף יאנקי להרכב הפותח ולקח שבעה מפוספסים מהברונקס לקלאסיקת הקיץ. אז אוקיי, על רוג'ר קלמנס (שיפתח במשחק ובצדק) ומריאנו ריברה אין ויכוח, וגם את זימונם של ברני ויליאמס ודרק ג'יטר אפשר להבין. אבל בנוסף לעשיית כבוד לשחקניו, טורה גם מצא לנכון לשלוח מסרים לשחקני בוסטון, יריבי היאנקיס על כתר האמריקאית מזרח, ולג'ף נלסון, שעזב את היאנקיס בתום העונה שעברה והביע דעה לא חיובית במיוחד על מר טורה.

היות שמאני רמירז נבחר על ידי האוהדים, הרגיש טורה חופשי לא לבחור אף שחקן שדה נוסף ואף מגיש מבוסטון, שהראתה לבחורים שלו את הגב עד לשבוע האחרון לפני הפגרה. זה המקום להזכיר שבוסטון היא הקבוצה בעלת חוליית ההגשה הטובה ביותר, מבחינה סטטיסטית, במשחק כולו.

נכון שפדרו מרטינז פצוע, אבל מה עם הידאו נומו? טים וייקפילד? משהו? גם ארון סילי, האס בחוליית המגישים של סיאטל עם מאזן של 1:10, לא זומן. מתוך 11 מגישים בסגל, טורה פשוט לא מצא לבנאדם מקום. מעניין.

עוד בחירה מפוקפקת? בבקשה. מייק סטאנטון. בחור נחמד, עושה עונה מצוינת, אבל ארתור רודס וגם ג'ף נלסון נותנים עונה טובה יותר. העניין הוא ששניהם מסיאטל, שפתיחת העונה הנהדרת שלה מעמידה בצל את היאנקיס של העונה ומתחרה בעונה הגדולה שלהם מלפני שלוש שנים. ובנוסף לכל נלסון העיז לעזוב את האימפריה ולדבר לא יפה על הבוס. אז טורה עשה לשניהם נה באוזן. אבל כנראה שזה היה יותר מדי בשביל אלוהי הבייסבול, ויומיים לפני הפגרה התברר שריברה ייאלץ לוותר על המשחק ולנוח, ולטורה לא נותרה ברירה אלא לסגת מהפוזה ולזמן את נלסון.

גם בלאומית הייתה שערוריה קטנה. קליף פלויד מפלורידה היה כל-כך בטוח שולנטיין אמר לו שהוא בסגל, שהוא הוציא 16,000 דולר על כרטיסי טיסה לסיאטל לכל הקרובים והחברים. ולנטיין נשבע שהוא רק אמר לפלויד שהוא בין המתמודדים הסופיים, ושאל אם יהיה מוכן לשחק אם ייבחר. בסופו של דבר פלויד לא נבחר, וכמובן גם לא שתק.

לצדו של פלויד עמד הגורל, ובצורה אירונית במיוחד. לריק ריד, זה מהקבוצה של ולנטיין, נתפס שריר בצוואר שאילץ אותו לוותר על הכבוד. ברגע שיבשו הדמעות, ולנטיין זינק על המקום שהתפנה ויישר את ההדורים עם מר פלויד, וישקוט מגרש הבייסבול ארבעים שנייה. או לפחות עד לשערוריה הבאה.

ההרכבים הפותחים:

ליגה לאומית: מגיש – קורט שילינג (אריזונה); תופס – מייק פיאצה (ניו יורק מטס); בסיס ראשון – טוד הלטון (קולוראדו); בסיס שני – ג'ף קנט (סן פרנסיסקו); שורטסטופ – ריץ' אוריליה (סן פרנסיסקו); בסיס שלישי – צ'יפר ג'ונס (אטלנטה) שדה חיצוני – בארי בונדס (סן פרנסיסקו); סמי סוסה (שיקאגו קאבס); לואיס גונזאלס (אריזונה).

ליגה אמריקאית: מגיש – רוג'ר קלמנס (ניו יורק יאנקיס); תופס – איוואן רודריגז (טקסס); בסיס ראשון – ג'ון אולרוד (סיאטל); בסיס שני – ברט בון (סיאטל); שורטסטופ – אלכס רודריגז (טקסס); בסיס שלישי – קאל ריפקן (בולטימור); שדה חיצוני – איצי'רו סוזוקי (סיאטל); מאני רמירז (בוסטון); חואן גונזאלס (קליבלנד); חובט ייעודי – אדגר מרטינז (סיאטל).