כלכלה? שטויות, לא יותר מעוד אמצעי בקמפיין

פרץ מנסה להשתחרר מהתדמית ההסתדרותית. נתניהו בורח מהעוני אל החמאס. דדי צוקר על הקמפיינים הכלכליים של העבודה והליכוד

דדי צוקר
13/02/2006

'חשיפת' המצע הכלכלי של שום מפלגה איננה אירוע חשוב במערכת הבחירות. זה עצוב או לא עצוב – זה המצב. מי בכלל מקשיב במסיבות עיתונאים בהם 'חושפים לראשונה' הקברניטים את המצע הכלכלי מעטים. מעטים מאד. מי זוכר מה בכלל נאמר באירועים האלו? ובכל זאת, כמעט כל יום תחשופנה מפלגות פרקים מן המצע שלהן. אין כמעט מומחה בחירות אחד שמאמין ש'חשיפת המצע' היא רגע מכריע בתולדות האומה. ועדיין נמשך הטקס הקבוע שבו חושפים פרקי מצע. היום המצע הכלכלי, מחר המצע החברתי, בשבוע הבא המצע בענייני דת ומדינה, ובסוף החודש המצע בענייני חינוך.

אז למה כן עורכים את הטקס? כי זו הזדמנות לכמה דברים אחרים, חשובים יותר מן המצע. למשל? מקבלים זמן מסך וחשיפה; חושפים תומכים בעלי שם ומוניטין – כותבי המצע ותומכיו. עוד סיבה? הסיבה העיקרית היא שזוהי הזדמנות למיצוב המפלגה במקום הרצוי לה על פי תכנית הקמפיין שלה: העבודה יודעת שהיא חייבת לזוז למרכז, והליכוד יודע שזו לא הזירה שבה הוא יחזיר לעצמו מנדטים שנטשו ל'קדימה'.

מה עשתה מפלגת העבודה ומה עשה הליכוד בהצגת המצע הכלכלי שלהן?
העבודה מירכזה את עמיר פרץ, והמשיכה במאמציה להרגיע את המעמד המבוסס (שנמלט משינוי, ובחלקו עזב את מפלגת העבודה אחרי בחירתו של פרץ לראשות המפלגה). אלו שתי המטרות: הראשונה – הבאתו של פרץ למקום שבו אפשר להיות מועמד לראשות ממשלה ולא רק מועמד לראשות הוועד בישראל. השניה – להגדיר מחדש את קהל המטרה של המפלגה: מן השכיר קשה היום ועד בני גאון וכל מה שבאמצע.

לכן, שכר המינימום יעלה הדרגתית ולא במכה אחת כמובטח עד היום. השכר יעלה לאלף דולר ללא לוח זמנים מחייב. ועוד – בניגוד לעמדותיו הקודמות של פרץ, לא מגדילים גרעון ממשלתי יותר מן הגירעון הנוכחי. פרץ מבטיח היום ומשנן באוזני המעמד המבוסס שאין לו שום כוונה להגדיל את התערבות הממשלה במשק. הדובר המרכזי הוא אבישי ברוורמן. 'אחריות, חביירים. אנחנו רוצים לנהל מדינה, וחשוב לנו שתדעו שאנחנו לא בענייני דמגוגיה סוציאלית כמו לפני חודש'. לכן מציגה העבודה נבחרת מומחים בעלי שיעור קומה, שמעוררת הערכה בעיני רוב צופיה. שום פעיל הסתדרות לא הצטלם במסיבת העיתונאים הכלכלית של צמרת העבודה.

הליכוד הציג את המצע הכלכלי שלו כבר בשבוע שעבר. המצע של ביבי נתניהו בעצם. בליכוד הציגו תכנית שונה לאו דווקא משום שהם חושבים אחרת, אלא משום שהם צריכים לענות על בעיה אחרת: האירוע נועד לתת מענה לבעיה קונקרטית, ולא דווקא לחשוף תיאוריה כלכלית חדשה. בעייתו של נתניהו ברורה: הוא הפך לאשם בממדי העוני. העוני החל בימיו, העמיק בימיו, הוא היחיד בעסק הזה וכל האחריות – אולי בעצם כל האשמה – נופלת עליו.

איך מתמודדים עם כתב אישום כזה? כלל מס' אחד: אם אתה חלש בתחום כלשהו אל תדבר עליו. תתעלם. לך הלאה. הליכוד יחזיר הביתה בוחרים כמעט אך ורק על הבסיס המדיני-בטחוני. נתניהו לא מנהל מערכת בחירות כלכלית. לביבי אין שום סיכוי אם יגיב לקמפיין שמתנהל נגדו בעניין החברתי-כלכלי ויסביר שהעוני בימיו צמח רק ב-0.7 אחוזים ולא ב-1.4 אחוזים. שטויות. הוא חייב לענות אחרת לגמרי. ביבי מגייס את הפחדים שמעורר החמאס. הוא עונה במערכה נגטיבית, המופנית אישית לאהוד אולמרט. שם הוא חזק. שם הוא אפקטיבי.

* חבר הכנסת לשעבר דדי צוקר משמש כפרשן וואלה! חדשות במערכת הבחירות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully