לאב שייק

הם נכנסו לבר. היא במבט מהוסס משהו והוא עם הבעה מלאת ביטחון מזויף, אך חסר כל תוכן בעליל. כשהתיישבו על הבר הערב כמעט והגיע לשיאו: צפיפות מיוזעת, ריקודים על הבר, מחנק חינני של ברים ושלוליות אלכוהול על הרצפה, של אלו שלא יודעים להחזיק את הכוס בלי להפיל אותה.

היא, מסתבר, לא מהארץ. אירית או סקוטית, משהו כזה. כך או כך, את האנגלית שלה אי אפשר כל כך להבין. הוא, לעומת זאת, גאוות התרבות הישראלית - ישראלי נפוח חזה, בטח סיים טירונות גולני ואחרי בוהן שבורה עף לשלישות. הרבה פוזה גברית משולבת עם אנגלית של ילד טעון טיפוח בן 14. החרמנות בעיניים הפחידה אפילו אותי.

"מה תשתו?" שאלתי בנימוס, ואז הבנתי שכדי לתקשר איתה צריך ללחוץ על Shift ו- Alt, להחליף שפה לאנגלית ולהתחיל לשבור שיניים. "עזוב, היא לא מבינה עברית. תביא לי בירה, ותכין משהו שיפוצץ לה את המנוש". במילים אלו, ותסלחו לי על הציטוט הרומנטי. מה זה אומר משקה שמפוצץ מנושים - לא הבנתי אף פעם, אבל את הכוונה הבנתי. שוב גבר שצופה בפורנו, הרבה יותר מדי פורנו, ולא יודע לעשות את ההפרדה בין החיים לסרט שבו הוא חי.

המטרה ברורה: לזיין. מילה מסוכנת - לזיין. שני הצדדים ברורים, כשהיא רק צריכה להיות שם ורצוי שתיראה טוב. מה מעבר לזה? מה זה משנה, העיקר שנגמור כמו ההוא בעולם הסקס של ענת, האתר שאף אחד לא יודה שהוא נכנס אליו, אבל כולנו לא מצליחים לצאת ממנו. מילא המילה, אבל מה שעצוב הוא שבלי 'המשקה שיפוצץ לה', המקסימום שאותו בחור יגיע אליו באותו ערב, זה עוד פעם קצת כושר ליד ימין. אלכוהול ישמח לבב אנוש? לא תמיד, מסתבר.

כל כך מגעיל אותי לפגוש בבחור הזה שוב ושוב. כבר יותר מעשור שאני פוגש בו יותר מדי פעמים - פעם הוא גבוה, בלונדיני ושרירי ופעם שחרחר, נמוך עם קצת כרס. לפעמים אפילו מקריח ולבוש ממש רע. מה שבטוח הוא, שמקסימום ליטר בירה ייכנס לכבד שלו, וכמות זהה של אלכוהול נקי אמור להישפך ללוע שלה. שוויון? לא בבית ספרנו.

האלכוהול לא עושה טוב לגברים. הטסטוסטרון לא אוהב את השכרות הזו, ומתחיל לצמצם את עצמו לרמה שהחבר הקטן שלמטה, לפעמים לא מגיב להוראות. זו פדיחה איומה, אגו מצומק לגודל של מיקרוב, ובשביל כל התענוג המפוקפק הזה, הרבה כסף נשפך מהכיס.

לנשים, לעומת זאת, האלכוהול עושה טוב לרמת המיניות. רמת הטסטוסטרון עולה, אין שום בעיה של הקטנצ'יק שעושה בעיות שם למטה, החושים מתערפלים, ולא כל כך זוכרים איך הדייט נראה באמת. מה רע?

העצוב בכל העניין, הוא שיש יותר מדי גברים שמנצלים את העובדה הזאת, ומסתבר שלא צריך להיות מדען כדי לדעת שאלכוהול עוזר "להצליח" עם בחורות, ואז אנחנו נתקלים לא מעט במקרים שבחורות מעורפלות מגלות את עצמן, בבוקר שאחרי, עם 'בלק אאוט' טוטאלי לגבי מה שקרה בליל אמש. זה רע כי זה לא משחק על פי החוקים. במקרה הזה משחק האלכוהול תפקיד של סם לכל דבר. סם חוקי, אבל עדיין סם. דייט הוא סוג של קרב - מודע או לא מודע - בין 2 המינים (או מאותו המין, אבל זו כבר כתבה אחרת) ולקלקל אותו עם משחק מלוכלך זה זול, לא הוגן ולא כיף.

סלחו לי על הנוסטלגיה בשקל, אבל מה קרה לדייטים של פעם? אלו שהיו מפגישים אותנו בבר, עם ידיעה של שני הצדדים שהערב הזה יכול להסתיים טוב או רע? למה לעקוף את הכל ולהתחיל לשכר אותה כמו אחרון הסרסורים בתחנה המרכזית הישנה? רוב הסיכויים שהיא תדלג לשירותים ותשפוך את מיצי המעיים לאסלה, ועד כמה שזכור לי, זה לא הדבר הכי סקסי שיש.

לדעתי האישית כגבר ממוצע, ללכת הביתה עם בחורה שיכורה ומעורפלת, שלא בטוח שיודעת מה קורה איתה, ולקנח בסקס חד צדדי, זה סוג של אונס. אני לא יודע אם לפי החוק זה באמת ככה, אבל מבחינה אתית זה בהחלט תואם את ההגדרה. אם קמים בבוקר לצד מישהי שלא מבינה מה היא עושה איתך, זה מסוכן. מסוכן מאוד.

1-900-FUK-MEUP

חומרים:
30 מ"ל אבסולוט קוראנט
15 מ"ל גראנד מרנייה אדום
15 מ"ל שמבורד
15 מ"ל מידורי
15 מ"ל מליבו
15 מ"ל אמרטו
30 מ"ל מיץ חמוציות
30 מ"ל מיץ אננס

אופן ההכנה:
מוזגים את כל החומרים לשייקר עם קרח, מנערים היטב ומסננים לכוס אולד פאשן עם קרח גרוס. מקשטים בדובדבן.

קהל יעד: כל מי שאוהב מתוק מתוק מתוק
* טעם דומיננטי: פירותי ומתוק מתוק מתוק.

* איכות: סבירה, אמנם בלי קוניאק או וויסקי, אבל עדיין לא וודקה בשקל תשעים.

* מחיר על הבר: בינוני (בסביבות 40 ¤), קצת יקר יחסית לאיכות, אבל המרכיבים יקרים בארץ.

* לכו על זה אם אתם אוהבים: מאי טאי, או כל קוקטייל מתקתק משנות השמונים.