ההבדל בין נבחר ציבור לטרמפיסט

השבוע קיבלנו את ההוכחה הטובה ביותר שישנם הבדלים מהותיים בין נבחרי ציבור לבין טרמפיסטים פוליטיים שהגיעו לכנסת וחטאו לתפקידם. מצד אחד, קבוצת חברי הכנסת פורשי "שינוי" ומצד שני "הבחירה הדמוקרטית" של ח"כ רומן ברונפמן. הראשונים מייצגים את הערכים השליליים ביותר של הפוליטיקה הישראלית, בעוד השני מייצג את הערכים הנעלים ביותר שלה.

כאשר אזרחי ישראל הולכים להצביע כל תקופה מסוימת בבחירות לכנסת הם מצפים כי ייכנסו לשם אנשים ראויים היכולים לתת דוגמא אישית ושידאגו לאזרח הקטן והמוגבל. באותו רגע בו הם מצביעים, יודעים אזרחי ישראל כי הסיכוי שאכן ייבחרו אנשים ראויים הוא קלוש.

כך קרה עם תנועת "שינוי" בבחירות 2003. חרצובות לשונו של לפיד בביקורתו, המוצדקת כשלעצמה, נגד ההתנהלות במפלגות החרדיות, הביאה לתקווה ברחוב הישראלי כי הפעם ההתנהלות הולכת להיות שונה. 15 מנדטים קיבלה שינוי בבחירות והפכה לשותפה בכירה בקואליציה של אריאל שרון. אך ככל שעבר הזמן גילינו כי שינוי מזכירה בעצם את ש"ס וכי השוני היחידי באמת בין שתי המפלגות הוא שהאחת היא מפלגה דתית והשנייה היא מפלגה חילונית. בראש מפלגת שינוי עמד אדם שהוא בעל סמכות יתרה אליה כולם נשמעים- מעין רב עליון, לידו ישנם בני השכבה השנייה של ההנהגה - מעין מועצת חכמים, ומתחתם נמצאים "הטרמפיסטים", חברי הכנסת שהם בעצם עושי דברם של המנהיגים ללא שום יכולת חשיבה עצמאית.

את שיא הדמיון בין ש"ס לשינוי ראינו בעת הפריימריס בשינוי: חברי המפלגה לא נשמעו ל"המלצותיו" של העומד בראש, לכן הוא החליט לפרק את המפלגה בצעד "כשר אך מסריח" מבחינה מוסרית.
מאז הפירוק של "שינוי" מחפשים חבריה בתים פוליטיים חדשים כחלק ממגמה מאוד רווחת המתרחשת בזמן האחרון בפוליטיקה הישראלית: חבר כנסת שכשל מלהיבחר, או שסיכוייו להיבחר במפלגה מסוימת נמוכים, עובר למפלגה אחרת במחיר זול יותר.

הבעיה עם קבוצות שינוי השונות היא שבעצם פיצולם אין להם סיכוי ממשי להיבחר לכנסת ובעצם בנוסף לכך שהם מרוקנים את הקופה הציבורית בשל ההטבות הכספיות המופלגות והמוגזמות להן הם זוכים כחברי כנסת, הם הולכים לבזבז מיליוני שקלים מכספי הציבור על בחירות בהם כמעט אין להם סיכוי להיבחר. אין להם סיכוי להיבחר משום שלא רק שהם התפצלו בינם לבין עצמם אלא שאת מקומה של שינוי במרכז הפוליטי תפסו מפלגות אחרות, בעלות סיכוי רב יותר להיבחר.

בניגוד גמור לחברי שינוי עומד רומן ברונפמן. אינני קרוב לדעותיו הפוליטיות של ברונפמן וסביר להניח שלעולם לא הייתי מצביע לו, בשל ראיית העולם שלו השונה לחלוטין משלי, בעיקר בנושא לגליזציה של הסמים הקלים.

אבל אני מלא הערכה כנה אליו, משום שמשעה שראה כי סיכוייו להיבחר לכנסת נמוכים הוא הוציא הודעה בזו הלשון לתקשורת: "את ההחלטה לא להתמודד קיבלנו מתוך אחריות ציבורית, שלא לבזבז כספי הציבור ולא לפצל את הקולות במחנה הליברלי", נימק ברונפמן את החלטתו, "הבחירה הדמוקרטית מאמינה בצדקת ערכי החופש, הצדק והשוויון, ותמשיך להאבק לקידומם באמצעים אחרים".

ברונפמן לא יזרוק לטמיון מיליוני שקלים שיכלו לעבור למטרות חשובות ובעיקר לאוכלוסיות חלשות. הוא כנראה אידיאולוג אמיתי שהבין, כי מה שחשוב באמת זה הרעיון האידיאולוגי והערכי ולא המימד האישי. הוא פועל בניגוד גמור לאופנה הרווחת בקרב פוליטיקאים להקריב את מדינת ישראל על חשבון קרנם האישית.
ברונפמן, הוא כנראה, מייצג ההבדל המהותי בין נבחר ציבור ראוי לטרמפיסט פוליטי.