החלטות ועדות השחרורים בבתי הכלא, הדנות בשחרור מוקדם של אסירים יפורסמו בעקבות עתירתה של האגודה לזכויות האזרח. הדבר יאפשר שקיפות של עבודת, בחינת הקריטריונים המהווים בסיס להחלטותיהן ובקרה ציבורית על פעולת הוועדות.
המדינה התחייבה אתמול בבג"ץ, כי מרבית החלטותיהן של הוועדות יפורסמו באינטרנט וכן יונחו בספריות של בתי הסוהר, כך שגם לאסירים יתאפשר לעיין בהן. עו"ד שייצגה את המדינה, עו"ד יוכי גנסין, הודיעה בבית המשפט כי פרסומן הסדיר של ההחלטות יחל בעוד כ- 3-4 חודשים, בתום התארגנות לביצועם של פרסומים אלה.
בעקבות התחייבותה זו של המדינה, דחו אתמול שופטי בג"ץ את העתירה, תוך שנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ציין בהחלטתו, כי האגודה לזכויות האזרח השיגה בה את רוב מבוקשה. נקודת המחלוקת המשמעותית האחרונה שנדונה אתמול, נסבה סביב סירובה של המדינה לכלול בפרסום ההחלטות את שמותיהם של האסירים שעניינם נדון ושל אנשי מקצוע שההחלטות נסמכו על חוות דעתם.
עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח טענה, כי יש לכלול את השמות בפרסומים, כפי שנהוג בפרסום של פסקי דין משפטיים, פרט לאותם מקרים בהם תמצא הוועדה עצמה, כי ישנה הצדקה מיוחדת להמנעות מאזכורם. בפסק הדין נקבע, כי על ראש הרכב הוועדה לשאול את פי האסיר באשר להסכמתו לאזכור שמו בפרסום, וכי שמו יפורסם בכפוף להסכמה כזו מצדו.
עתירת האגודה, שהופנתה נגד משרד המשפטים ונגד ועדות השחרורים, הוגשה בשנת 2003 בשם אסיר לשעבר, לאחר שהאגודה קיבלה על עצמה לייצגו בעתירה, אותה הגיש תחילה בעצמו. זאת, בשל סירובה של המדינה לפרסם את החלטות הוועדות, בטענה שאין היא מחויבת לכך על פי חוק. בעתירה נטען, כי ועדות השחרורים הן גופים מעין-שיפוטיים, אשר שוקלים ומאזנים בין אינטרסים שונים, לרבות שיקולים הנוגעים לאסיר עצמו, לסיכויי שיקומו ולסכנה הנשקפת ממנו אם ישוחרר וכן שיקולים הקשורים ב"אינטרס הציבור".
בעתירה נכתב, כי החלטות הוועדה יכולות להכריע בהינף קולמוס את גורלו של האסיר העומד בפניה. מכאן נובעת גם החשיבות הרבה שבשקיפות פעולתן והחלטותיהן של ועדות אלה. כאשר רשות כזו פועלת תחת מעטה של סודיות, גוברת הסכנה, שהיא תקבל החלטות שגויות.
בג"ץ: המדינה תפרסם החלטות ועדת השחרורים
2.2.2006 / 16:10