כמו שבועות רבים לפניו, כך גם השבוע החולף אמור היה לסמן מפנה עבור הליכוד. זה לפחות מה שחשבו שם. ניצחון החמאס והקמפיין החדש שהושק בעקבותיו, גרמו אפילו לריאליים שבבכירי התנועה להניח שהנה נפתח סופסוף הפתח להתאוששות. אפילו סילבן שלום, פוליטיקאי מפוכח שנמנע בדרך-כלל להיקלע לפנטזיות, נדבק בראשית השבוע בחיידק האופטימיות. "עכשיו יבוא המפנה" העריך בשיחות פרטיות שקיים, "אולמרט וקדימה יספגו נזק בעקבות ניצחון החמאס".
אך אבוי, שבוע נוסף חלף, והסקרים אותם סקרים.
הליכוד מתקשה להתרומם, וממשיך לנוע בין שישה עשר לשבעה עשר מנדטים, במקרה הטוב, לבין פחות מזה במקרה הרע. "מוזר מאד" אמר בדאגה אחד מיועציו הבכירים של בנימין נתניהו, כאשר עודכן בתוצאות הסקר האחרון שערך מכון "דיאלוג" בפיקוחו של פרופ' קמיל פוקס. הסקר שמעניק לליכוד שלושה עשר מנדטים עגומים הוצג ביום רביעי בערב. מספיק זמן אחרי הניצחון ברשות הפלסטינית, ובשעה שקמפיין "חזק מול החמאס" כבר התנוסס בחוצות הערים. אם עד עכשיו לא הופנמו המסרים החדשים של הליכוד ספק אם לפתע יפול לציבור האסימון. "אני ממש לא מצליח למצוא הסבר לנתונים הללו" אמר אותו יועץ בעודו מנסה לנתח את המצב בינו לבין עצמו.
קצת מתסכל להיות היום חבר במטה ההסברה של הליכוד. ישנן קבוצות מיקוד וסקרים שמסייעים בחידוד המסר, ישנו ניסיון מתמיד לדבר אל ציבור המתלבטים באופן שיחזיר אותם הביתה, והנה לפתע בא סקר מקולל, ובמקום לשקף עלייה הוא מצביע על דריכה במקום.
הנתונים ברורים: מאז פרש אריאל שרון מהליכוד ונתן את האות לפרוץ המפץ הגדול, מתקשים החברים במצודת זאב להתאושש. כל הניסיונות נעשים, ובכל זאת הליכוד, מאז המפץ, לא נגע ולו פעם אחת ברף עשרים המנדטים. מתסכל, כבר אמרנו.
התיסכול הזה, עושה רושם, משגע גם כמה בכירים בליכוד שנוהגים כאילו היו במצור ומשקיעים, בצר להם, זמן רב בהתגוללות על עיתונאים (שהרי ידוע כי הם המקור לכל הצרות). ממש כמו בימי ה"ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם" שקדמו למפלה בבחירות תשעים ותשע.
אחד משרי הליכוד לשעבר קיבל השבוע עידכון על ביקורו של השר מאיר שיטרית מקדימה, בהילולת הבבא סאלי בנתיבות. "הבנתי שהוא התקבל שם באופן חם ואוהד", אמר השר לשעבר במרירות. "האנשים שניגשו לשיטרית איחלו הצלחה לקדימה 'כי צריך משהו חדש'. כאילו שקדימה זה לא השלטון הקיים".
אם כך, מה בעצם מונע מהליכוד להתרומם. אלה לא העמדות המדיניות, ואפילו לא חברי המרכז הנלעגים ששנואים על חלקים רבים בציבור, משוכנע בכיר בתנועה. "הסלידה של הציבור ממרכז הליכוד הגיע לשיא בבחירות הקודמות, אחרי הפריימריז עם הנקניקיות שאפשרו לגבריאלי גמליאלי ויתר ה'כוכבים' להגיע לכנסת" נזכר השבוע הבכיר "ובכל זאת ניצחנו בבחירות וקיבלנו שלושים ושמונה מנדטים". המסקנה שלו ברורה: "הבעיה היא כנראה נתניהו. שרון ויועציו הצליחו להשחיר את תדמיתו הציבורית, ומה שהם לא עשו השלים ביבי עצמו באופן שבו התנהל מאז פרש מן הממשלה לפני חצי שנה".
היסטריה רק תזיק
בליכוד יש מי שמשוכנע שביבי, לצד המאמצים לנסות ולהציל משהו במערכת הבחירות הזו, משקיע כעת הרבה אנרגיה בביצור מעמדו לקראת היום שאחרי. אפשר לאמר הרבה דברים על נתניהו, והרבה דברים גם נאמרו. מאז פרס וימי האמא הערבייה והמניות בתדיראן, לא היה כאן פוליטיקאי מושמץ כל-כך. ובכל זאת, בניגוד אולי לאחרים בליכוד, נתניהו הוא לא מזן הפנטנזיונרים. ברור לו שהסיכוי שיהיה ראש ממשלה בתום מערכת הבחירות הזו קטן מאד, ולכן ברורה השאיפה שלו לנסות ולבצר את מעמדו בליכוד לקראת יום הסגריר שיגיע לאחר הבחירות.
בינתיים כדאי שירגיע מעט את ההיסטריה שמתחילה להשתלט על חלקים במטה שלו. הדבר האחרון שהוא זקוק לו כעת בסביבתו זו פאניקה. השילוב הזה של ביבי ושל הפאניקה אף פעם לא תרם לו במיוחד.
* נדב פרי, הכתב הפוליטי של גלי צה"ל, משמש כפרשן וואלה! חדשות במערכת הבחירות.