פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עד מתי יקבור הביטחון את איכות הסביבה?

      מפלגות ירוקות רצות לפרלמנט ונכנסות לקואליציה בכל העולם. למה לא אצלנו? רחביה ברמן על הפוליטיקה הירוקה. כתבה אחרונה

      לאחר שטיילנו בעולם הירוק יותר ופחות (ראו קישורים), הגיע הזמן לחזור הביתה, ולבדוק למה כאם בארץ חמדת אבות לא יכולים הירוקים לאיים במשבר קואליציוני.

      מפלגת הירוקים הישראלית, שקמה בשנת 1998, רחוקה עדיין מלהוות גורם משמעותי ברמת הפוליטיקה הארצית. עד כה הירוקים רצו לכנסת ב-1999 וב-2003, אולם בכל אחת מהפעמים לא הגיעו הצליחו לעבור את אחוז החסימה. ברמה העירונית נחלו הירוקים הצלחה רבה יותר ויש להם נציגויות במספר ערים, והם בולטים בפעילותם בעיקר בתל אביב, שם מכהנים ארבעה מחבריה המפלגה במועצת העירונית ובקואליציה של ראש העיר רון חולדאי.

      המפלגה זוקפת לזכותה מספר הצלחות: חיוב חברות האוטובוסים לעבור לדלק דל גופרית, יוזמת "יום ללא מכוניות" בתל אביב-יפו, השתתפות במאבק נגד אנטנות סלולאריות, עיכוב סלילתו של כביש 45 (כביש בן שמן-גבעת זאב), פעילות נגד כביש חוצה ישראל ונגד זיהום נחלים, פעילות נגד שימוש באורניום מדולל בתחמושת צה"לית, עתירה נגד פעילות "מפעלי ים המלח" הגורמת להתייבשות הים, ופעילות נגד הבנייה על החופים.

      הח"כ הירוק כל ימות השנה

      בהיעדר מפלגה ירוקה בכנסת, נעשית שם הפעילות הירוקה על ידי חברי כנסת בודדים, שמנסים לעצור את הרס משאבי הטבע של הארץ. שלושת חברי הכנסת המובילים בתחום, על פי דירוגים של עמותות כמו "אדם טבע ודין" ו"צלול", הם לאה נס (ליכוד), רומן ברונפמן (הבחירה הדמוקרטית) ויורי שטרן (האיחוד הלאומי). נס, ד"ר לביוכימיה במקצועה, כיהנה כיו"ר ועדת המשנה למפגעים סביבתיים, ניהלה עשרות דיוני כנסת בנושאים סביבתיים והובילה לא פחות מ-11 הצעות חוק סביבתיות, ביניהן "חוק חופש המידע הסביבתי", שיאפשר לאזרחים לקבל מידע על מפגעים סביבתיים באזור מגוריהם.

      ח"כ ברונפמן העביר חוק, המחייב את תחנות הדלק לנטר את השפכים שלהן, היה מעורב בהצעת "חוק אוויר נקי", הגיש את הצעת החוק לשימור אנרגיה במבני ציבור ואת הצעת החוק שתחייב כל רשות מקומית להקים ועדת לאיכות הסביבה. ח"כ שטרן עמד בראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, והוביל את המאבק לאישור חוק הגנת הסביבה החופית. שטרן גם יזם את הצעת החוק להגבלת קרינה בלתי מייננת (מטלפונים סלולאריים) והצעת החוק למניעת מפגעים, המקנה לשר זכות להטיל קנס בגובה הכפול מעלות סילוק המפגע. מחוקקים נוספים שזכו לציונים גבוהים על פעילותם הסביבתית הם הח"כ לשעבר עמרי שרון, וח"כ משה גפני (דגל התורה).

      המקבץ הזה אולי נראה מרשים, אבל כדי לקבל מושג על המרחק שעדיין צריך לעבור עד שאיכות הסביבה תהיה נושא פוליטי מרכזי בישראל, מעט סטטיסטיקה: רק 5% מכלל הצעות החוק בכנסת נגעו לנושא הסביבתי. רק אחוז בודד מכלל ההצעות לסדר היום עסקו באיכות הסביבה. רק 8% מכלל השאילתות נגעו לאוויר, למים ולאדמה שלנו.

      למה לא אצלנו?

      ניסינו להבין באמצעות חברי הכנסת הירוקים ובאמצעות פעילים סביבתיים חוץ פרלמנטרים למה באירופה יכולות מפלגות ירוקות להוות כוח פוליטי, ובארץ לא? התשובה העיקרית שקיבלנו, עד כמה שזה נדוש, היא שהנושא הביטחוני-מדיני תופס את המקום הראשון בסדר היום של רוב המצביעים. ח"כ נס מעריכה, כי יעברו עוד שנים רבות עד שהציבור ישתחרר מדפוס ההצבעה הביטחוני המסורתי. "בעולם המערבי ממשלות קמות ונופלות בענייני איכות סביבה ואצלנו השמירה על איכות הסביבה עדיין נתפסת כעניין ליפי נפש בלבד".

      רמי שדה מעמותת צלול, המשמש כמנהל מטה ההסברה של מפלגת העבודה, מעלה גורם נוסף על זה הבטחוני. "יש קשר שתיקה של חלק מהמפלגות הגדולות בארץ להמשיך לעסוק בנושאים הביטחוניים, כי נוח להן, במקום בנושאים שבאמת חשובים. נושא איכות הסביבה מרתיח אנשים, ואף אחת מהמפלגות הגדולות לא עושה דבר. הארגונים הירוקים מעולם לא ידעו להצמיח מנהיגות פוליטית שתציע אופציה אלקטורלית אטרקטיבית. לכן תמיד בסופו של דבר העשייה הירוקה נעשית על ידי ח"כים ממפלגות קיימות שהנושא מעניין אותם, או שראו בזה אפשרות לגזור קופון פוליטי".

      פאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים, מקבל את טענת השיווק, אבל תולה אותה במחסור במשאבים. "הסיבה המרכזית היא שמפלגת הירוקים אינה מצליחה יותר היא מחסור בכסף לפרסם את עצמנו. המחקר האחרון שנעשה על ידי מרכז אשל מראה כי אילו היה הציבור מודע לכך שהירוקים בכלל רצים, היינו מקבלים בין 4-5 למנדטים בפעם הראשונה שהיינו רוצים, ולאחר מכן מכפילים את כוחנו, כפי שקרה בתל אביב. הסיבה השנייה היא הנושא הביטחוני הוא הנושא שמציפים בכל מערכת בחירות. לראיה מה שקורה עכשיו – בעקבות עליית החמאס הוסט הדיון מהנושא החברתי".

      בועז וכטל, העומד בראש רשימת עלה ירוק, מכבס בפרהסיה את כביסת המפלגות הירוקות: "קודם כל בגלל שמי שעשה מונופוליזציה לשם 'הירוקים' בארץ, לא הכניס תוכן של עשייה אמיתית לשם. הסיבה השנייה היא הפיצול בין מפלגות שנחשבות ירוקות, כמו הירוקים ועלה ירוק. בשתי מערכות הבחירות האחרונות ראינו שסך המצביעים של שתי המפלגות היה מכניס אותנו לכנסת. דבר שלישי הוא ההתכחשות של הירוקים בארץ לאג'נדה המקורית של הירוקים בכל העולם, שכוללת אי-הפללה, גרמה להחלשה נוספת של האג'נדה הסביבתית, בגלל שהרבה מהתומכים שלה מצדדים גם בלגליזציה של קנביס".

      ירוק טהור או מעורבב?

      שאלה נוספת היא, האם במדינה שבה איכות הסביבה אינה בראש סדר העדיפויות של המצביעים, יש בכלל טעם לקיומן של מפלגות העוסקות באופן אקסלוסיבי באיכות הסביבה, או שמא עדיף שהפעילות הירוקה תבוא מתוך מפלגות מבוססות וחזקות?

      ח"כ נס טוענת, ש"דרך הפעולה האפקטיבית ביותר היא חיזוק הנציגים הסביבתיים במפלגת השלטון והעלאת נושא איכות הסביבה לראש סדר העדיפויות של הממשלה". שדה מחזיק כמובן באותה הדעה: "אני לא שואל אם עדיף מפלגה ירוקה או פעילות במסגרת מפלגות כלליות, אלא מה אפשר כרגע. רצוי שהארגונים הירוקים יתמקדו בגיוס ח"כים קיימים, שבוודאות יהיו בכנסת, יציידו אותם במסרים ובידע, ויהפכו אותם לשגרירים לעניין הסביבתי, מאשר שיתעסקו בניסיונות לא ריאליים להקים מפלגות ירוקות. זיהום האוויר גורם ליותר מאלף הרוגים בשנה, לעומת החמאס שהורג במקרה הגרוע עשרות".

      ח"כ ברונפמן, לעומתם, רואה את אי ההתרוממות של המפלגות הירוקות כחבלי לידה של תרבות פוליטית חדשה: "אני לא חושב שאפשר להסתפק בפעילות הסביבתית –הברוכה כמובן – של חברי כנסת ממפלגות 'רגילות'. חייבים מפלגות של איכות החיים שמסתכלות על ההתרחשויות ועל חיי אדם בצורה שונה ואני מקווה שמפלגה כזו תתפוס מקום בכנסת כבר בבחירות הקרובות". וייסנר מצדד בו: "ברור שראשי הממשלה לא הבינו עדיין את חשיבות הסביבה. ברגע שיש מפלגת ירוקים אז הנושא חודר לסדר היום. מהניסיון שלי בעיריית תל אביב – בהתחלה כשדיברתי על זיהומי קרקע צחקו עליי. היום בכל שיח ציבורי הנושא הסביבתי עולה באופן אוטומטי".

      ח"כ יורי שטרן (האיחוד הלאומי) מסכים, כי הדרך היחידה להצלחתן של מפלגות ירוקות הוא מצע חוצה אג'נדות. "היות שהאג'נדה הירוקה חוצה מפלגות, היא לא מאפשרת לאנשים להצביע, מפני שהם רוצים להיות בטוחים שהמפלגה תשקף את דעתם גם בנושא המדיני. מה אכפת לי מה יהיה זיהום האוויר במדינה הפלסטינית שתקום במקום מדינת ישראל? אני מצטער על כך, כי זה מחזיק אותנו בפיגור בתחום הסביבתי, אבל אין ברירה אלא לפעול בצורה חוץ-פרלמנטרית ולפעול עם ח"כים ירוקים במפלגות קיימות". שטרן גם מעלה חשש נוסף מקיומן של מפלגות ירוקות נטו בכנסת "אילו כן היתה מפלגה בעלת אג'נדה סביבתית ברורה ובעלת כוח בכנסת, אז זה היה עוזר, מצד שני, יש סכנה שאם תהיה מפלגה ירוקה, המפלגות האחרות תרשינה לעצמן להתנער מהנושא, היות שהוא משויך ליריב פוליטי".


      * רחביה ברמן היה דובר עלה ירוק, עד שפרש ממנה לאחר בחירות 2003. הוא מקורב לח"כ רומן ברונפמן.