יש ערימה של שוטרים על החבר'ה

אל מול התמונות הקשות של פינוי עמונה עלתה בי, ולא בפעם הראשונה, המחשבה שמא לא כל הנערים והנערות שהיו בעמונה באמת עשו זאת "לשם שמים". מה רע? הישיבה התיכונית מבטלת את לימודי החול של אותו יום (כי אי-אפשר ללמוד מתמטיקה ופיזיקה כשיש מלחמה על הארץ), מרביצים לחיילים או שוטרים, וכל המרבה הרי זה משובח, רואים אותך בערוץ 2 וב-CNN, ואתה חוזר לישיבה התיכונית למחרת כמו גיבור. במקום לראות איזה סרט מלחמה בטלוויזיה, אפשר ליישם את זה במציאות.

התיאור הזה הוא מוקצן, אך אינו כל-כך רחוק מהמציאות. כמו שאמרו בכירי צה"ל בהקמת המאחזים ההמונית בחנוכה - מדובר בקייטנה. והם צדקו. הנערים הללו, בנים להורים דתיים-לאומיים שמצביעים מפדל, הגיעו לעמונה, חלקם ללא אישור הוריהם שלא רוצים שהבן שלהם יזרוק אבנים על חיילים כמו אחרון החמאסניקים. הם צריכים לשחרר קיטור. המצב בלימודים לא משהו, יש הרבה בגרויות, ההורים לוחצים – אז אורזים תיק למקרה של מעצר, ויוצאים על הטרמפ הראשון להגן על הארץ.

היחס מצד הסביבה התומכת והאוהבת הוא בהתאם: כל יוצא עמונה מבכה את ההפסד הצורב בפינוי (סליחה, בגירוש), ורץ להראות לחבר'ה את החבורות שקיבל מה"יס"מניק הנאצי". ואם במקרה הוא שבר יד, או-אז יקבל פצוע-המלחמה עיטור כבוד חברתי מחבריו ששותים בצמא את סיפורי הקרבות שלו. ואם קרה שהוא נעצר – דבר מרגש ואמיץ לכל הדעות- הוא כבר יכול להיות ראש הישיבה.

אני בטוח שהיו בעמונה כמה "צדיקים" שבאו כי באמת מזיז להם שמפנים תשעה בתים לא חוקיים בארץ ישראל. אבל גם אותם צדיקים צריכים לתת דין וחשבון על כל אבן שזרקו על חייל ועל כל קריאת "נאצי" שקראו ליס"מניק.

לאט לאט, הצדיקים והגיבורים שנפצעו יתנתקו בהדרגה מן המדינה. מי בכלל רוצה לחגוג את יום העצמאות ולהגיד תפילה לשלום המדינה השמאלנית שמפנה שטחים? כמובן שהם יתייצבו בכל פינוי שיהיה, ויום אחד הם יבצעו בהצלחה את טקס החניכה של נוער הגבעות – פציעת שוטר. אז, אחרי שביצעו את מלאכתם והתקבלו למועדון, הם ייקחו הפסקה להתפלל לאלוהים את תפילת שמונה עשרה, "שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך" – וימשיכו להילחם באחים שלהם.

* הכותב הוא תלמיד ישיבה תיכונית בירושלים.