שבוע אחרי הבחירות, כל הדגלים והשלטים עדיין מתנוססים ברחובות, וכולם עסוקים בניתוח התוצאות. אפילו באוניברסיטה בוטלה בחינה שהיתה מיועדת ליום שבת, בגלל שהסטודנטים אמרו שהם כל כך בהלם, שהם לא הספיקו להתכונן. ברחוב אפשר לראות שני סוגים של פרצופים: השמחים, שהצביעו עבור חמאס, והמאוכזבים והכועסים שבחלומות הכי גרועים שלהם לא חשבו שהחמאס ינצח.
מבין הכועסים, יש כאלה שאומרים שהניצחון הוא עובדה מוגמרת ואין מה לעשות עכשיו. ניתן לחמאס לעבוד ונראה מה יהיו התוצאות. אחרים אומרים שמגיע לפתח לקבל מכה על כל שנות השחיתות, ועכשיו נראה איך החמאס יהיה בארבע השנים הבאות, אם הבחירות לא יתקיימו קודם. הם אומרים, שאחרי שהפתח שקע בביצת השלטון במשך כל השנים, בואו ניתן לחמאס לנסות, אולי הם יביאו משהו אחר. עם זאת, אלא שאומרים את זה יודעים מראש שהחמאס לא יצליח איפה שהפתח נכשל, ובעצם מחכים גם לכישלון החמאס.
מצד שני יש אנשים שאומרים שזה פשוט לא מתקבל על הדעת שהחמאס יהיה בשלטון, בגלל היותו תנועה דתית איסלאמית, ואין לזה שום תקדים בעולם הערבי. אמנם באלג'יר בשנות ה-80 נבחרה התנועה האיסלאמית, אבל היא לא הגיעה לשלטון. באיראן האיסלאם כן הגיע לשלטון, אבל בהפיכה נגד השאח, לא בבחירות דמוקרטיות כמו ברשות הפלסטינית. כל מי שמגדיר את עצמו כפתחאווי, כלומר תומך הפתח, נמצא בחשבון נפש מאוד גדול ושואל את עצמו איך זה קרה, אבל אין עימותים עם אנשי החמאס.
הרגשתי, ששותפים רבים לה, היא שאם לא תהיה ממשלת אחדות בין החמאס, הפתח וכל המפלגות הקטנות, שהשתתפו בבחירות, כמו הדרך השלישית ואחרות, מצבנו יהיה רע מאוד. החמושים מהפתח לא יקבלו את התוצאות ויתנפלו על אנשי החמאס.
אנשים שהצביעו עבור הפתח בעבר, ועכשיו הצביעו עבור החמאס, לא עשו זאת בגלל שנעשו דתיים יותר או ימניים יותר, אלא בגלל שהמצע החברתי-כלכלי של החמאס סיקרן אותם. החמאס הציע שינויים מאוד דרמטיים בכל המבנה הכלכלי והחברתי של הרשות, קודם כל לגבי חיסול השחיתות. הנושא השני הוא חינוך, במסגרתו הם הבטיחו בניית בתי ספר. הנושא השלישי הוא חברתי דאגה לכל אלו שנפגעו מהאינתיפאדה: פועלים שלא יכולים לעבוד, נכים מההפצצות ועוד. מהבחינה הכלכלית החמאס הבטיח לאפשר את המשך פעילות המגזר הפרטי, בניגוד לחששות בנושא. לפני יומיים קרא עיסמאיל הנייה לכל המשקיעים בפלסטין לא למשוך את הכסף שלהם ולא לדאוג לא תהיה פגיעה בהם.
לגבי העניין הדתי, כלומר החשש מפני הפיכת פלסטין לאיסלאמית, זה בינתיים מתבטא בעיקר בבדיחות. למשל אותי שואלים כל הזמן איך אני עדיין מעיזה ללכת בלי מטפחת, ואומרים שמי שייתפסו בביתו דיסקים של זמרים לבנונים ובעיקר זמרות, שידועות בלבוש הלא צנוע שלהם, יקבל 50 מלקות. אבל אלו רק בדיחות. ההודעה הרשמית בעניין יצאה עוד לפני הבחירות מטעמו של אוסמה חמדן, בעימות טלוויזיוני עם חנאן עשראווי. היא האשימה אותו שהם רוצים מדינה איסלאמית, והוא אמר "אנחנו לא מכריחים אף אחד להתלבש בלבוש צנוע, לא צריך להיות שום פחד מהדבר הזה". גם לגבי החינוך בבתי הספר אין דאגה, כי לימודי האיסלאם גם ככה משולבים בכל תחומי החינוך, גם הפרטי וגם של מוסדות האו"ם, כך שמניחים שבתי הספר לא יהפכו ליותר אדוקים.