פה קבור הכלב

אם אתה מתכנן להתאבד- הם ידאגו שתקבר מחוץ לגדר. אם אתה לא רוצה להקבר, ומעדיף שגופתך תשרף, הם לא יאפשרו לך את "הפינוק האחרון" הזה, כי אין להם בעיה לבלבל עליך את זכויות האדם שלך וחדירה לזכויות הפרט זה בכלל ערך שהם מאמינים בו.

הם, גבירותי ורבותי, זה לא איזה קבוצה דתית קיצונית. זה לא צמד רבנים שמנהלים ישיבה עלומת שם בחברון. "הם" זה הרבנים הראשיים לישראל: הרב שלמה עאמר והרב יונה מצגר.

"מפלגת העבודה לא זוללת חרדים לארוחת בוקר" אמר אתמול איתן כבל בכנס הקמת מטה החרדים של מפלגת העבודה. כבל שכח כנראה, שההפך הוא הנכון- שהחרדים הם הם המנסים לאכול אותנו ואת החופש שלנו לארוחת בוקר.

והנה סיפור מ-24 השעות האחרונות שבא להזכיר לנו מה שהיה כאן עד לא מזמן, לפני עידן טומי לפיד בכנסת, ומה שעוד יהיה כאן בקרוב, אם לא נבחר נכון:

באו אמש הרבנים הראשיים לישראל ופרסמו פסק הלכה האוסר על שריפת גופות משום שהדבר גורם, לדעתם, לביזיון המת ומנוגד להלכה היהודית. הרבנים הביעו זעזוע ושאט נפש מהפעלתו של מתקן לשריפת גופות אדם בארץ הקודש שכן "הדבר מעורר זיכרונות קשים ומרים מן התקופה האפלה ביותר בחיי העם היהודי- תקופת השואה האיומה, בה הובלו מיליונים מאחינו בית ישראל אל הכבשנים והמשרפות על ידי הנאצים".

וכהרגלם, לא הסתפקו הרבנים הנבחרים בהבעת עמדותיהם, שהרי בלי כפיה דתית על כלל האוכלוסיה לא יבואו הללו על סיפוקם, והורו לחברת קדישא ברחבי הארץ שלא לקבור גופות שרופות, ולא לקרוא קדיש ולא לשבת שבעה על מי שגופתו נשרפה.

אלפי זוגות נאלצו לטוס לחו"ל כדי להתחתן ללא מורא הרבנות, ובדרך זו והביעו את מחאתם על הגועל נפש הסחטני הזה, המאלץ חילוניים מושלמים להתנהל ע"פ חוקי הכפייה הדתית. עכשיו הם שולחים אותנו גם לקבור את מתינו בארצות אחרות.

אין ספק, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון (שזה אנחנו, למי ששכח) מאבדת קצת מגמישותה ומחופש התנועה שלה כשמדובר בנושאים שוליים כמו נישואים, גירושים, לידות ומוות. ואם זה לא הרגע להחליט על הפרדת הדת מהמדינה, אולי מוטב לעשות צעד אחד קדימה ולהחליט שזה לא מספיק לחלק את הארץ לשתי מדינות לשני עמים. אולי צריך כאן כבר מדינה שלישית.