מורה בארה"ב נכנס לכלא בשל משחק עם קצפת

מורה מחליף לשעבר בקליפורניה נידון לשנת מאסר בפועל וחמש שנים על תנאי, לאחר שנמצא אשם בעידוד מספר נערים צעירים ללקק קצפת מבהונות רגליהם, כחלק ממשחק אותו הנציח בצילום וידאו.

מייקל קוד בן ה-44 ייאלץ להירשם לאחר שחרורו כעבריין מין ולא יכול ללמד עוד. השופט קבע, כי על אף שאיש לא טען שהוא נגע בנערים, ברור כי הוא יזם את המשחק לצורכי גירוי מיני. השופט גזר עליו לקבל טיפול במסגרת תכנית לעברייני מין, ואסר עליו כל מגע ללא פיקוח עם ילדים.

קוד נעצר בדמבר 2004, לאחר ששיחק ב"משחק הקצפת" עם חמישה נערים, במסיבת פיג'מות בביתו בקליפורניה. על פי כללי "המשחק", המפסיד במשחק וידאו רגיל נאלץ ללקק את הקצפת מבהונותיהם של הנערים האחרים. שניים מהנערים אמרו ששיחקו ב"משחק הקצפת" גם לפני כן, ביוזמתו של קוד. "הפגנתי שיפוט גרוע מאד והוא עלה ביוקר. אני מאד מצטער ומקווה שתמצאו בליבכם אפשרות לסלוח לי", אמר קוד.

שופט שדן נאשם למוות באשמת רצח, לפני יותר משני עשורים, ביקש ממושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר, לחון את הנדון למוות מספר שבועות לפני המועד שנקבע להוצאתו להורג.

במכתבו לשוורצנגר טען שופט בית המשפט העליון של מחוז ונטורה, צ'ארלס מגראת', כי יש לבטל את עונש המוות שהוטל על מייקל מוראלס, משום שעדותו של אסיר אחר, ששימשה כדי לקבוע שמוראלס ראוי לעונש המוות, מוטלת כעת בספק.

מוראלס בן ה-46 אמור להיות מוצא להורג ב-21 בפברואר בבית הסוהר סן קוונטין, לאחר שנמצא אשם ברציחתה של טרי ווינצ'ל ב-1981. כעת טוען השופט שהאסיר ברוס סמואלסון, שהעיד במשפטו של מוראלס, שיקר כשאמר שמוראלס סיפר לו על הרצח בפירוט ותיאר כיצד תכנן את הרצח. עדות זו סיפקה את ההוכחה כי מוראלס "ארב לווינצ'ל במטרה להורגה" – דבר שענה על דרישת החוק ל"נסיבות מיוחדות" המצדיקות עונש מוות.

אולם כעת מתברר, שסמואלסון שיקר. בעדות בדיון אחר סיפר המודיע, כי הוא ומוראלס דיברו ביניהם בספרדית כדי שאסירים אחרים לא יבינו את דבריהם. מוראלס, מצידו, אינו דובר ספרדית. אם תידחה הבקשה, יהיה מוראלס הנדון למוות השלישי המוצא להורג בקליפורניה בשלושת החודשים האחרונים.

אופרה ווינפרי, מלכת תוכניות הראיונות, הובכה מאד בשבועות האחרונים, לאחר שהתברר שספר עליו המליצה בחום ב"מועדון הספר" שלה מלא בשקרים והגזמות. מדובר בספר "מיליון חתיכות קטנות", שהוצג כאוטוביוגרפיה של גמילה מסמים. אלא שלאחר שהפך לרב-מכר היסטרי – במידה רבה בזכות המלצתה של אופרה – התברר שהמחבר, ג'יימס פריי, פשוט המציא חלקים שלמים של הספר ממוחו הקודח, וחלקים אחרים נופחו בפראות.

אופרה זימנה את פריי לביקור חוזר על הספה שלה וקרעה לו את הצורה קבל עם ועדה. היא האשימה את פריי בהונאת הקוראים ותקפה גם את המו"ל, באומרה שתהיות שהועלו על ידי צוותה נענו במסרים מרגיעים – שהתבררו ככוזבים. מופע ההשפלה הפומבי שביצעה אופרה לסופר הנכלם התפרש כניסיון להחזיר את אמינותה ואת מעמדו של "מועדון הספר של אופרה", שהמלצה שלו שווה מעמד אוטומטי של רב-מכר. בהקשר זה, חשוב לציין שאופרה לא הכריזה רשמית על ביטול ההמלצה, אלא הסתפקה באמירה שיש להגדיר מחדש את הספר כ"בדיה" במקום כאוטוביוגרפיה.

ולענייני פוליטיקה: ממשל בוש חבר למדינות נאורות כמו איראן, קובה, סודן וזימבבואה, בניסיון לחסום מתן מעמד של יועץ למועצת הכלכלה והחברה של האו"ם לשני ארגוני הומואים. ארגוני זכויות אדם בעולם, ויו"ר שדולת זכויות האדם של הקונגרס מחו על החלטת ממשל בוש להצטרף ליוזמת איראן למנוע הכרה בהתאחדות ההומואים הלאומית של דנמרק, ובהתאחדות ההומואים והלסביות הבינלאומית, כ"יועצים רשמיים" למועצת הכלכלה והחברה של האו"ם. מדובר במעמד ממנו נהנים קרוב ל-3,000 ארגונים, וכל משמעותו הוא מתן אפשרות לארגונים אלה לחלק חומר כתוב לחברי המועצה לפני דיוניהם.

משרד החוץ נימק את ההחלטה בכך שהתאחדות ההומואים והלסביות הבינ"ל מקושרת, כביכול, לנאמבל"ה – ארגון המנסה לשוות לפדופיליה פנים מהוגנות, ומטיף ל"אהבה בין גברים לנערים". אלא שהתאחדות ההומואים הבינ"ל גירשה את נאמבל"ה משורותיה כבר ב-1994. נציג גרמניה במועצה גינה את עמדת ארה"ב ואמר, כי "הטענה כי ארגונים אלה מעודדים פדופיליה היא מצג שווא שנועד להסתיר את העניין האמיתי, שהוא נטייה מינית". מוחים אחרים ציינו את העובדה האירונית שמשרד החוץ האמריקאי נוהג לגנות את המדינות אליהן חבר בהצבעה זו על פגיעתן בזכויות ההומואים.

ממשל בוש ממשיך במסע יחצ"נות, שנועד לשכנע את העם האמריקאי כי תוכנית האזנות הסתר שלו, שבוצעו ללא צו שופט, דווקא חוקיות. אולם לאחרונה התברר שהממשל עצמו דחה הצעת חוק של הסנאטור מייק דה-וויין (רפובליקאי מאוהיו), שהיתה מקלה באופן חוקי את ביצועם של ציתותים על אדמת ארה"ב, בשל חשש שההצעה "לא מתיישבת עם החוקה". הצעה לתיקון החוק – לא. התעלמות מוחלטת מהחוק הקיים – למה לא?

ולממשל יש בעיות בחזית נוספת: סקר חדש מעלה, כי 75% מהאמריקאים דורשים שהממשל יחשוף את קשרי עוזריו של הנשיא עם הלוביסט ג'ק אברמוף. הבית הלבן מסרב לעשות זאת, ומנסה בצורה מחוכמת למדי להטות את הדיון לסוגיה אחרת – חמש תמונות בהן נראה אברמוף עם הנשיא, שגם אותן מסרב הממשל לשחרר. למה זה מחוכם? כי התמונות הן לא ממש סיפור. הנשיא מצטלם עם אלפי אנשים, שאת רובם הוא בקושי מכיר. אמנם יש תמונה אחת שבה מצולם הנשיא עם אברמוף וצ'יף אינדיאני מלקוחותיו, וזו כבר כן עדות לסחר בהשפעה, אבל עדיין – את התמונות יכול הנשיא לפטור בבדיחות כמו זו שהפליט לעבר אחת מכתבי הבית הלבן – "זה שאני מצטלם עם מישהו לא אומר שאני ממש מכיר או מחבב אותו. עובדה – גם אתך הצטלמתי פעם". את הקשרים ההדוקים בין אברמוף לאנשים, כמו, סתם לדוגמא, קארל רוב – כבר יותר קשה לבטל בהינף יד.

ולסיום: לאחר התלבטויות רבות, פומביות ודי מביכות, נראה שמחר בבוקר כן יפתחו הדמוקרטים בפיליבסטר, בניסיון למנוע את מינויו של השופט סמואל אליטו לבית המשפט העליון של ארה"ב. לא לגמרי ברור אם יש לדמוקרטים את 41 הסנאטורים הנחוצים כדי לקיים פיליבסטר (שיכול להתבטל בהצבעה של 60 חברים), שכן שלושה מבין 44 הסנאטורים של המפלגה כבר הצהירו שבכוונתם להצביע בעד מינויו של אליטו.

הדמוקרטים מתנגדים לאליטו משתי סיבות עיקריות. האחת היא התבטאויותיו הנחרצות נגד זכותה של אשה לבצע הפלה, והשנייה היא דעותיו הנחרצות לא פחות בעד "עליונות" הרשות המבצעת על שתי הרשויות האחרות, המחוקקת והשופטת. במציאות שבה הנשיא טוען שמותר לו פשוט להתעלם מחוקים מפורשים, ולפרש חוקים אחרים בניגוד מוחלט ללשונם, מפני ש"אנחנו במלחמה", זו כנראה תהיה הסוגיה החוקתית המכרעת בשנים הקרובות, וברור מדוע רוצה בוש בשופט בעל דעות שכאלה בבית המשפט העליון.

גם אם יתמידו מספיק דמוקרטים בפיליבסטר, יוכלו הרפובליקאים לבטלו על ידי שינוי תקנות הסנאט – מה שמכונה "האופציה הגרעינית". אבל בשלב זה אין לדמוקרטים מה להפסיד, ומעניין לראות איך יתפתח העימות.