"בערבית אומרים 'מוסיבה' מכת הלם. אף אחד לא עיכל כאן עדיין את מה שקורה. לא רק בצד המפסיד, גם החמאס בהלם", אומר נאדם עודה, איש תקשורת, תושב מחנה הפליטים דהיישה שליד בית לחם, בשיחה עם וואלה! חדשות. "לפני שבועיים ישבתי עם המנגנון הפוליטי של החמאס ושאלתי אותם לאן הם חותרים. הם אמרו לי שהם רוצים להיות אופוזיציה חזקה, ואולי הם יסכימו להיות חלק מהשלטון. אחרי הבחירות דיברתי עם דובר החמאס ברמאללה, וגם הוא היה מופתע לגמרי. גם הם עכשיו בהלם, בבלבול מבני ופוליטי".
ואם החמאס בהלם, ומרגיש שקיבל יותר ממה שביקש, מה יגידו האנשים? "אנשים רצו להעניש את הפתח על השחיתות שלו ועל הדרך בה הרשות ניהלה את החיים החברתיים והפוליטיים בגדה", מנתח עודה. "הם רצו שינוי בדרגה כזו שתעניק לחמאס השפעה במנגנון המחוקק של הרשות, שתשנה את השחיתות ואת ההתנהלות הכספית של הרשות. אבל הם לא חשבו שיעשו מהפך פוליטי, מוחלט. מה שקורה עכשיו הוא מהפכני מדי, ממש מוגזם. אף אחד לא תיאר לעצמו שיהיה שינוי של מאה אחוז. הכוח האש"פיסטי ברשות קטן עכשיו מהכוח האיסלאמי. מאז יום חמישי אני כל הזמן שומע אנשים שאומרים 'אנחנו לא מבינים מה קרה, לא חשבנו שצריך כל כך לשנות, אלא רק להסתפק בכמה חברי מועצה מטעם החמאס'. רוב האנשים מתחרטים על מה שהם הצביעו". האנשים הצביעו בפתק הלא נכון, הצביעו נגד עצמם, מסכם עודה, וחלק מתחיל להבין את זה עכשיו. מצד שני, הוא מציין, רבים אומרים שמבחינה חברתית ודתית החמאס דווקא בסדר, ובמילא מה זה כבר משנה. "אנשים רגילים כבר לחיים קשים עוצר, מעצר, מחנק כלכלי בגלל הגדר, אז לא אכפת להם עוד כמה שנים כאלה" .
ליל הבחירות מזכיר לילות ששמעון פרס היה רוצה לשכוח. "באחת בלילה החלו החגיגות של הפתח, כי היו ידיעות שהוא ניצח. בשלוש בלילה התוצאות התהפכו לגמרי ואז החלו החגיגות של החמאס. ביום חמישי היו חגיגות גדולות מאוד, בכל כפר ועיר אנשים ערכו קבלות פנים ויחלקו בקלאווה וסוכריות. היו גם כאלה מהפתח שהלכו ובירכו, אבל הרוב הסתגרו בבתיהם, מרגישים מושפלים, מבוזים", מספר עודה.
החוקים עומדים להשתנות
ביום שישי הוקדשו הדרשות במסגדים לברכות לחמאס, שהכריזו על ניצחון הדת. "ברור שהחמאס רוצה לחזק את הדת, וזה יורגש בבתי הספר ובאורח החיים של כולם. יש אישה אחת מהחמאס שנבחרה בעזה, מריאן פרח'ת. היא כבר הצהירה שתדרוש חקיקה שתחייב את הנשים ללבוש רעלות. האנשים עד עכשיו בהלם מהתומאות והם לא ממש מבינים מה קורה, אבל הם כן מבינים שאם אלו יהיו החוקים, הם יהיו חייבים לציית". עודה, נשוי ואב לילדים, אינו מקיים אורח חיים דתי, אבל גם אשתו וחברותיה מבינות "שאם יהיה חוק הן ילבשו רעלה, אין מה לעשות". עודה, הנמצא בקשרי עבודה וידידות עם ישראלים רבים, לא מאמין שברמה האישית היחסים ישתנו, "אבל אם החמאס יורה להחרים מוצרים מתורת ישראל, אני אהיה חייב להחרים" .
אתמול, יום שבת, החלו הפגנות הנגד של הפתח. "לפי מה שאני מבין יש לחץ גדול ברחוב של הפתח. רק התפטרות של כל המועצה המהפכנית של הארגון תספק את פעילי השטח. אתמול, בכלא המרכזי ביריחו, כל המוחזקים במעצר פוליטי מטעם אש"ף דרשו את התפטרות הוועד המרכזי של התנועה, אחרת הם יעברו לחמאס". השאלה מה יקרה מבחינת השליטה במנגנוני הביטחון היא השאלה המטרידה מכל לא רק בישראל, אלא גם ברשות. "הרבה אנשים ממנגנוני הפתח יוחלפו ויגורשו", אומר עודה. "מנגנון הביטחון של הרשות שייך לנשיא הרשות, לא לרשות הפלסטינית, ומבחנו של החמאס הוא עד כמה הוא יצליח לשלוט על הביטחון". עודה ממש לא אופטימי בנקודה זו. "החמאס לא יוכל לשלוט פיגועים, ובקסאמים על הנגב המערבי. אם החמאס יתחיל להתקדם בנושא המדיני, בדרך של מפגשים עם האמריקנים בשלב ראשון ועם הישראלים אחר כך, יש גורמים בפתח, כמו גדודי אל אקצה, שיגיבו בקסאמים על ישראל".
לחץ על אבו מאזן
הביטחון והתהליך המדיני תלויים זה בזה, אלא שלחמאס אין ממש מושג מה לעשות. "התהליך המדיני הוא דבר שלא ברור עדין לחמאס עצמו", אומר עודה. לדבריו, החשש הוא לא רק שהחמאס לא יכבד את ההסכמים עם ישראל, אלא שהיא תתנער מהם בגלל שינוי המשטר ברשות. "אנשים מאוד מפחדים שהמצב עם ישראל ידרדר". בגלל זה, טוען עודה, אנשי החמאס מפעילים לחץ עצום על אבו מאזן שיישאר בתפקידו, לפחות לתקופת ביניים. "משעל, ראש הלשכה המדינית, דיבר איתו שעה בטלפון".
בשיחה איתו נשמע עודה מיואש לחלוטין, רק בדיחות החמאס שהחלו להתפשט ברצועה, כולן, משום מה, קשורות למכוניות, משעשעות אותו מעט. "אומרים שהחמאס יורה על צביעת כל המוניות הפלסטיניות בירוק, המקום בצהוב, ושכל מיי שלא עובר ברמזור באור ירוק יהיה חייב לצום שלושה ימים. אומרים גם שכל מי שייתפס בלי שטיחון תפילה ייענש". יש גם בדיחות פתח? "עזבי, אפילו ביקורי תנחומים הם לא מוכנים לקבל", אומר עודה.