מאז שאני זוכר את עצמי, מספרים לנו שישנו איום קיומי בטחוני על מדינת ישראל ואנו, כנועים ומוכים אחרי שנים של מלחמות, מוצדקות יותר או פחות, מאוחדים סביב מצבות וגלעדים (ונצחונות של מכבי) ומייחלים ליום שבו ילדינו יגדלו ולא ילכו יותר לצבא. איך קרה שישראל, המעצמה החזקה ביותר במזרח התיכון מתנהגת כעכבר מבוהל, מול העם הפלסטיני הכבוש? למה באמת אין שלום? כי אין פרטנר? האם אי פעם היה? או יהיה? ואם יהיה שלום, כשיהיה שלום, סביב מה נתלכד? שנים שאנו יושבים ומפצחים גרעינים סביב מדורות של שנאה ופחד!
למה אנו מניחים למדינה להתעלם מהעוני, מהחינוך הכושל, מבתי חולים מדולדלי משאבים? למה אין לנו מנהל תקין? למה החברה הישראלית היא גזענית ויהירה ללא תקנה? איך זה קשור למסורת שמביא לנו המקרא? לחלום הציוני? למה אנחנו לא יכולים לשנות את זה?
למה השחורים דפוקים? למה הם מצביעים "מהבטן" לליכוד? על מה לכאורה ביקש ברק סליחה מעדות המזרח? אותו ברק שטען בגאון ובבוז ש"אין פרטנר". למה הסקרים מראים פער עצום בכלכלה, בחינוך, בין אשכנזים למזרחיים? למה לעזאזל אחרי כל כך הרבה שנים של ג'חנון, עדיין בכל פעם שמעלים את הנושא, זה גורם להתפרצות עזה כל כך של יצרים?
למה? כי הדחקנו.
שוב יש את מי למחוק
ועכשיו אנחנו שוב מתייצבים להדחיק. ההפתעה הגמורה, בה התקבל נצחונו של חמאס בבחירות, מפתיעה בעצמה. איפה היה המודיעין המפואר? איך זה קרה? שואלים בצמרת הממשל הישראלי, ומיד מוסיפים, לא צריך להתרגש - ישראל חזקה. אין פרטנר, אומרת לבני.
אכן חדשנות. איזה יופי, שוב אין פרטנר. שוב לא צריך להצטדק, שוב יש את מי למחוק, שוב אפשר להתעלם.
אוי אוי אוי
אולמרט כסס ציפורניים. הוא פנה בבהילות על הטלפון וחייג. מה אנחנו עושים הוא שאל. מה הוא היה עושה במצב כזה? זהו לו המשבר הראשון מאז שאבא אריק רותק למיטה ופינה לו את כסא ראש הממשלה. אולי לצלצל לעומרי או לגלעד או לאיל, אולי הם יודעים. מי מהיועצים יודע מה עושים במצב שכזה?
כולם רוצים דמוקרטיה במזרח התיכון, רק מה, התוצאות לא מוצאות חן בעינינו. הנה, גם בוש צילצל לבית החולים אולי במקרה אריק התעורר? מה עושים?
בממשל הישראלי הנוכחי, נכנסו להלם. איך נתנו לזה לקרות, מקונן גיורא איילנד, איך? זה בטוח אשמתנו. אשמתך! הוא מטיח בוייסגלס ומציע, או אני או הוא.
זה מזכיר לי שיחה שהתנהלה אצלנו במשפחה, כשדוד שלי מאמריקה שאל את אחיו לגבי בנו שחזר בתשובה, איך נתת לזה לקרות? כאילו הוא אינו מאושר כעת, כאילו הוא אינו אחראי לחייו, כאילו מישהו יודע טוב ממנו מה טוב לו, כאילו מישהו יכול. אוי לי מפטרונות שמרנית ואטומה, ולא משנה לי אם היא דתית, או חילונית.
גם אחי חזר בתשובה. מאז, יחסינו השתפרו פלאים, אפשר לומר שבחסות אלוהים הרווחנו מחדש אחד את השני. זכינו לענווה, לשביל של אהבה.
"אוי אוי אוי", נשמע הקול מעברו השני של קו הטלפון, "בוא נתעלם, אם נתעלם מספיק חזק, אולי זה אפילו ייעלם... מי יודע אתה פתאום יכול לקום בבוקר ולגלות שהעלמנו אותם".
אולמרט נשם לרווחה, "זה רעיון" אמר, "טוב", אמר, "נתעלם".
וכך אימצה לה מדינת ישראל עמדה של בת יענה. וכך יש לנו ראש ממשלה שהוא בת יענה.
אא
* הבלוק הדמוקרטי של אלון אבוטבול, מקום 36 ברשימת העבודה לכנסת, מתפרסם כל שלישי ושישי בוואלה! חדשות.
