נא להכיר: איסמעיל הנייה

איסמעיל הנייה, העומד בראש רשימת [[החמאס]] לפרלמנט הפלסטיני, יהיה בימים הקרובים אחת הדמויות המחוזרות ביותר בפוליטיקה הפנים-פלסטינית, ומועמד לרשת את אבו עלא בתפקיד ראש הממשלה.

לצד מחמוד א-זהאר, הנייה הוא המנהיג הבכיר ביותר שישראל לא התנקשה בחייו במהלך האינתיפאדה האחרונה. מאז חיסולם של השייח' [[אחמד יאסין]] ושל [[רנטיסי]], נחשב הנייה לציר המרכזי בהנהגת התנועה ברצועה.

הנייה נחשב למתון בחמאס, ולא אחת התבטא בזכות הצורך בהידוק הקשרים עם הנהגת הרשות הפלסטינית ובצורך להפסיק את מעגל האלימות. לאחר הריגתו של רנטיסי, באפריל 2004, אמר לערוץ 10: "תנועת החמאס אינה מעוניינת בהמשך מעגל הדמים הזה... אנו רוצים רגיעה, אך קודם כל הכיבוש צריך להיפסק".

נצחונו של החמאס בראשות הנייה, והשתלבותו בהנהגת הרשות, צפויה להעמיק את המחלוקות בין הנהגת התנועה בשטחים ובין הנהגתה בחוץ, בראשות חאלד משעל ומוסא אבו מרזוק.

הניה, המכונה "אבו אלעבד", הוא היום בן 43 ומתגורר בעזה. דרכו הפוליטית החלה ב-1986, עת כיהן כיו"ר מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האיסלאמית בעזה, בה למד ספרות ערבית. בהמשך אף כיהן כמרצה באוניברסיטה ושימש כנציג התנועה במוסד.

ב-1989 הוא נעצר ונכלא בכלא קציעות לתקופה של שלוש שנים, בסיומה גורש ללבנון. לאחר שחרורו של השייח' יאסין מהכלא בישראל הוא מונה לראש לשכתו, וכך חיזק את מעמדו בתנועה. מאז ההתנקשות ביאסין וברנטיסי הוא נחשב לפעיל בכיר בהנהגת התנועה ברצועה ולאיש הקשר של הארגון לגורמים זרים הפועלים בשטחים.