דוד פרגמנט, מנכ"ל רשות נחל הירקון, אינו מבין על מה המהומה. "לא קרה שום דבר קונקרטי בחודשים האחרונים בעקבותיו המליץ משרד הבריאות לסגור את הנחל לפעילות. הפעילות סביב הנחל לא מסוכנת", הוא אומר, "אפשר לשוט בו בבטחה. גם מי שנופל למים תוך כדי השיט אינו מסתכן. הוא ישטוף את עצמו היטב ולא צפויה לו סכנה. הירקון מלא דגים", ממשיך פרגמנט, "אין מקום להשוותו לקישון בשום דרך, לא מבחינת היקף הזיהום, לא מבחינת טיבו. זוהי מהומה על לא מאומה", הוא מסכם.
בדיקת וואלה ! חדשות מציירת, למרות זאת, מצב עגום של זיהום מי הנחל, עתיד לא ברור ויישום איטי מאד של יעדי תוכנית האב לשיקום הנחל.
קצת נתונים עם ריח רע: הירקון הוא הגדול בנחלים הנשפכים לים התיכון, ואורכו 27.5 ק"מ. לאורך 50 השנים האחרונות סבל הנחל מהזרמת שפכים, שאיבת יתר והזנחה כללית. סוגי המזהמים העוברים בו: שפכים תעשייתיים הכוללים מתכות כבדות וחומרים רעילים החשודים כמסרטנים, שפכים ביתיים גולמיים, ומי שפכים מטוהרים חלקית, באיכות ירודה. הנחל מנקז גם מי גשמים המובילים עימם מזהמים חקלאיים ותעשייתיים, כמו שמנים, דלקים, חומרי הדברה, מתכות כבדות ופסולת מסוגים רבים. בעקבות תקלה במשאבה הנמצאת בתחנת הכוח רידינג במאי 2000, זרמו אל הנחל יותר משני טונות דלק מזוט אשר זיהמו את מי הנחל והים. לזיהום במזוט יש אפקט כרוני מתמשך: זיהומים חוזרים עלולים להוות גורם מסרטן.
בעוד שבעבר הזרימו מעיינות המוצא של הירקון כמויות מים המקבילות לכשליש מי השתיה הנצרכים עתה בארץ, הרי שכיום ניזון הירקון ממי ביוב בלבד. מדובר בשפכי כפר סבא, המהווים כשני שליש מהמים המוזרמים, ושפכי רמת השרון, המהווים את השליש הנותר. בעוד שברמת השרון החל לפעול לפני כשנה וחצי מתקן לטיהור מי הקולחין שלה, הרי שביוב כפר סבא מוזרם דרך מתקן טיהור המפיק מים באיכות ירודה. התוצאה: השיפור הדרמטי במי רמת השרון הביא שיפור מסוים באיכות הכוללת של המים, בעוד שמי כפר סבא ממשיכים לתפקד כמקור הזיהום העיקרי. הקצאת כמות המים הנקיים לאגם מוגדרת במקורות שונים ככמות המכסה רק איבודי מים של חלחול ואידוי.
הרשות מציגה: הרבה תוכניות
רשות נחל הירקון החלה לפעול בשנת 1990. יעדי הרשות, כפי שצוטטו במסמך רקע שהוגש במאי האחרון לוועדת הפנים ואיכות הסביבה בנושא זיהום נחל הירקון: עד 2002 יש להפחית הסיכונים לבריאות הציבור, ולעצור את ההידרדרות האקולוגית של מעלה הנחל. עד 2006: אספקת מים באיכות ובכמות הדרושים לשיקום אקולוגי של הנחל לכל אורכו. עד 2010: שימוש מלא לצרכי נופש בטבע, שיקום אקולוגי, וקיום עצמאי לנחל לכל אורכו.
ממסמך רשמי של הרשות עולה כי עיקר הישגיה בעשור השנים לפעילותה האחרונות נוגע לסעיפים תכנוניים ולמניעת פרויקטים תעשייתיים באזור היקוות הירקון. בין היתר צוין שם: "הכנת תוכנית אב"; "גיבוש תפיסה תכנונית"; "הכנת שתי תוכניות מתאר"; "הגברת המודעות הציבורית"; "ביצוע מחקרים" - וכיוצא בזה. סעיף אחד בלבד עוסק בפעילות אופרטיבית, והוא מוגדר "פתרון לחלק מבעיות הזיהום". פרגמנט מרחיב בעניין: "נבנו מתקנים מסיביים שמטרתם ערבול המים תוך הגברת החמצן בתוכם, נבנו סכרי עפר בתעלות הביוב המוזרם לנחל, שמטרתם חסימת זיהומים, וריסוס זחלי היתושים הוחלף לחומר אורגני ידידותי לסביבה".
ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הסביר בעבר, כי "בגלל בעיית התקציב הרשות מתנהלת ומבצעת פעולות מינימליות, המתמצות בפעולות שוטפות בנחל". ואמנם, התקציב הכולל של הרשות הוא כעשרה מיליון שקלים ממקורות שונים. מהמסמך שהוגש לוועדת הפנים עולה כי "הפעולות השוטפות" כוללות: עבודות תחזוקה הכוללות איסוף ופינוי פסולת קלה ושמנים, מעקב וטיפול בתקלות במערכת הביוב, ומניעת זיהום ממקורות תעשייתיים.