גם ב[[חורף]] הזה ילכו לאיבוד כמויות עצומות של מי גשמים נקיים, שיזרמו ישר אל מערכת הניקוז, במקום להגיע למאגרי מי התהום המדולדלים. דווקא בימים הסוערים ביותר, בהם עולה מפלס הכינרת וכולם צוהלים, מאבד מאגר מי התהום של מישור החוף כמויות אדירות של [[מים]], שזורמים אל ה[[ים]].
בשנים האחרונות, עקב הפיתוח המואץ באזור מישור החוף והצטמצמות שטחי החלחול, גדלו כמויות המים המבוזבזים, וההערכה היא שהמגמה רק תלך ותתחזק בשנים הבאות. "[[אקוויפר]] החוף הישראלי הוא מאגר המים הגדול ביותר של המדינה", מסבירה פרופסור נעמי כרמון, העומדת בראש "המכון לחקר העיר והאזור" שבטכניון. "הבעייה היא שהאקוויפר נמצא לאורך מישור החוף - האזור המבוקש ביותר למגורים במדינת ישראל, אשר הולך ומתכסה בהדרגה בשלמת בטון ומלט המונעת ממי הגשמים ולהעשירו. כך מאבדת ישראל בכל שנה עשרות מיליוני מטרים מעוקבים של מים, והמגמה רק צפוייה להתחזק".
הממצאים מראים, כי בשנת 1990 עמדו הפסדי החלחול במישור החוף בלבד על 70 מיליון מ"ק, וההערכה היא שאם תמשך הבנייה באזור בקצב הזה, בעוד 15 שנה יהיו הפסדי המים 150 מיליון מ"ק, יותר מפי שניים.
ראשון לציון נבדקה
מזה כעשור מונחות בידי הרשויות הצעות לצמצום מימדי התופעה, אך יישומן על ידי המדינה מתעכב. פרופסור כרמון ועמיתה, פרופסור אורי שמיר, ראש המכון למחקר המים של הטכניון, ערכו עבור הממשלה סקר ראשוני בנושא כבר ב-1997.
על מנת להדגים את השפעת הבנייה העירונית על העשרת מי התהום, בחרו החוקרים את שכונת "קריית גנים" ב[[ראשון לציון]], שכונה חדשה שנבנתה באותן שנים בחולות במערב העיר. הממצאים היו חד-משמעיים: כמות הנגר העילי (מי הגשם שזורמים על פני הקרקע מבלי לחלחל) גדלה לאחר הפיתוח העירוני פי 35.5 בהשוואה לכמות הנגר, שלפני בניית השכונה. במסגרת הסקר, פרסמו צמד החוקרים שורת המלצות לתכנון רגיש למים, ביניהם פתרונות ברמת התשתיות של הרשויות ו"פטנטים" ביתיים, שכל אזרח יכול ליישמו בצורה פשוטה.
תכנון רגיש למים
למרות זאת, עד השנים האחרונות, לא הוציאה המדינה תקנות גורפות בעניין. חלק מהבעיה, כפי שמסבירה כרמון בשיחה עם וואלה! חדשות, היא המודעות בקרב המתכננים. "הפרקטיקות הנהוגות כיום בקרב מהנדסי הניקוז גורסות, שמי גשם צריך להרחיק במהירות האפשרית מהשטח העירוני כדי למנוע הצפות. כך יוצא שבונים בעלויות אדירות מובילי ניקוז שיתאימו לסילוק כמויות מים אדירות במהירות האפשרית החוצה מהאיזור העירוני, אל הים. בדרך זו, לא רק שמאבדים מים יקרים, אלא גם מוציאים כספי ציבור רבים על בניית מערכות ניקוז גדולות, במקום להפנות את המים לשטח בו הם יוכלו לחלחל ולהעשיר את מי התהום".
תכנון רגיש למים מקל גם על מצוקת ההצפות השנתית באזורי גוש דן הנמוכים. "כשהמחקר התפרסם לפני תשע שנים", מספרת כרמון, "המטרה היחידה היתה להגן על אקוויפר החוף. מאז למדנו, שניתן באותם אמצעים ממש של תכנון רגיש למים להקטין את ההסתברות להצפות באפן משמעותי, בנוסף לחיסכון משמעותי בעלויות מערכות הניקוז לטווח הארוך. צריך להבין שהמים הללו הם משאב, לא מטרד".
אדריכלי הנוף משתפים פעולה
בשנים האחרונות ניכרים ניצני שינוי. בשנה שעברה, יצא לאור "המדריך לתכנון ובניה משמרת נגר עילי" (ראו קישור), במסגרת שיתוף פעולה בין-משרדי שמשרד הבינוי והשיכון. החוברת כוללת המלצות המיועדות למתכננים ולכל העוסקים בתכנון ובניית אזורים חדשים, המעוניינים לצמצם את היקפי אובדן המים.
אלון פרלמן, מנהל חטיבת תכנון וסביבה במשרד "אביב ניהול / אנוש מערכות" ומי שריכז את הכנת המדריך, מספר לוואלה! חדשות כי מאז פרסום החוברת "אין שבוע שלא מתקשר אלי מתכנן זה או אחר, לרוב אדריכלי נוף, ופחות מהנדסי ניקוז, לצערי. אמנם החוברת אינה בגדר הוראות מחייבות, אבל אחת ממטרותיה המרכזיות היתה העלאת המודעות בקרב המתכננים. ואת זה אין ספק שהיא ממלאת, הגם שבאפן חלקי". במקביל, מספר פרלמן כי ישנן יוזמות מקומיות רבות. ערים כנתניה, הרצליה, קריית אונו ופתח תקווה כבר הוציאו הנחיות משלהן לנושא. וועדות התכנון האזוריות של תל אביב והמרכז הכניסו את העניין כהוראה מחייבת בתוכנית המתאר המחוזיות.
בשנה הבאה אמורה להתפרסם תמ"א (תוכנית מתאר) 34ב', תוכנית המתאר שמתווה את מדיניות התכנון של משק המים הישראלי. מסקנותיה של כרמון ועמיתה הוכנסו אחת לאחת לתוך התמ"א, שעם כניסתה לתוקף תחייב את כל הבנייה החדשה במדינה.
מה אפשר לעשות בבית?
אך עד שייצאו התקנות המחייבות ומהנדסי הניקוז יפנימו את המסר, ניתן לעשות הרבה גם ברמת החצר הפרטית. למעשה, ניתן להפחית כ-70% מבזבוז המים בעזרת אמצעים פשוטים ביותר.
שמעון צוק, הידרולוג ב"אדם טבע ודין", מסביר מה צריך לעשות:
"ברמת האזרח הפשוט, הדבר החשוב ביותר הוא לתפוס את המים הזורמים מהגגות. המים הללו הם מים נקיים ובאיכות טובה ביותר, ביחס למים שזורמים על כבישים או מדרכות. בראש ובראשונה, צריך להפנות את המרזבים לאזורים חשופים בחצר בכדי לאפשר למים לחלחל. את אזור החלחול מומלץ לרצף בריצוף גס כגון חצץ וטוף". צוק ממליץ גם על כמה שפחות שטחים מרוצפים אטומים בגינה. "בנוסף", הוא אומר, "יש לבדוק לאן המים שבחצרות זורמים כשיש גשם. אם המים פונים למשטח מרוצף או לאספלט, כדאי מאד לנקז אותם לשטח של גינה".
להדפיס ולשמור לגשם הבא.