"התקפות מנצחות משחקים, הגנות לוקחות אליפויות". את המשפט הזה מכיר כל אוהד פוטבול. כל קבוצות האליפות של השנים האחרונות (וחברנו ממדור הפקולטה לפוטבול, אוסטלדו, עלול להגיד שאי פעם) היו קבוצות הגנה מעולות. בולטימור וטמפה ביי אפילו לקחו אליפויות כמעט ללא התקפה. המקרה של פיטסבורג וסיאטל הוא טיפה שונה. מחד יש כאן קבוצות התקפה מאוד יעילות, אבל מאידך יש כאן שתי קבוצות הגנה שמתקרבות לשלמות.
לופא טאטופו וטרוי פולאמלו הם שני שחקני ההגנה הכי טובים וחשובים של קבוצותיהם. אם מצאתם הרבה דמיון בין שני השחקנים הללו אתם לא לבד. אמנם אחד הוא סייפטי והשני ליינבקר, אבל שניהם הם המנהיגים והלב של הגנת הקבוצות שלהם. אם לפולאמלו זה לקח שנתיים עד שהוא הגיע למשבצת הזו, אצל טאטופו זה לקח פחות מחצי עונה. למעשה, לא זכור לי שחקן שההשפעה שלו הייתה כל כך מיידית, והיה הגורם העיקרי להעפלה של קבוצתו לסופרבול כמו במקרה של לופא טאטופו. לשניהם יש הבנת משחק ברמה של מתאם הגנה, ואה כן, שניהם מגיעים ממכללת דרום קליפורניה.
בולדוזרים במרכז ההגנה
פולמאלו הפך בשלוש השנים שלו בליגה למפלצת של ממש. הוא יוצר את הרושם שהוא נמצא בכל מקום על המגרש. הוא כמעט ולא מפספס תאקלים וקורא את המשחק באופן מושלם, ממש כמו הגדולים אי פעם בתפקידו. הוא למעשה הקווטרבק של ההגנה של פיטסבורג, ומדובר פה בהגנה הכי טובה היום בליגה. אין ספק שהוא הגורם העיקרי (אם כי לבטח לא הבלעדי) לעונה המדהימה של הגנת הפלדות.
ביל קווהר כל כך מעריך את היהלום שיש לו ביד, עד כי אמר לפני כשבוע, אחרי שטרוי איבד את הפוקוס וזרק את הכדור לעבר ראשו של שחקן התקפה של אינדי ש"לטרוי יש יותר מדי קרדיט אצלי בשביל שאני אכעס עליו". דברים שקצת קשה להוציא ממאמן שמגיע לגמר הקונפרנס שלו, רוצה לשמור את השחקנים בפוקוס, וכמובן שמעדיף גם להיות איתם קצת בדיסטנס.
לופא מצד שני, הוא רוקי שאפילו זכה להיות (לפי חוקי הקולג'ים הוא היה חייב לשבת על הספסל אחרי שעבר מאוניברסיטת מיין) עונה אחת ביחד עם פולמאלו ב-USC. הוא קורא את המשחק בצורה הכי טובה שאפשר לבקש מרוקי, הוא קשוח כמו שד, וכמעט לא מפספס תאקלים. על פי ראיית המשחק שלו עושה הרושם שהוא למד הרבה מפולמאלו. מי שראה את משחק אליפות ה-NFC ביום ראשון בלילה לא היה יכול להתעלם מהרוקי המבריק הזה. ברבע השני הוא חטף כדור מהתקפת קרוליינה, ובדרייב הבא אחריו הוא נכנס ברנינגבק של קרולינה בצורה כל כך חזקה אשר גמרה לו את המשחק. אפשר לומר עליו בוודאות שהוא הדבר הבא, ואולי כבר הדבר הנוכחי. הוא שחקן ההגנה הכי חשוב של אחת מקבוצות ההגנה הכי טובות בליגה.
בית יוצר לכוכבים
חלק מן הקרדיט להצלחה של שניהם צריך לתת לבית היוצר של המכללה הכי טובה בפוטבול בשנים האחרונות מכללת דרום קליפורניה.
פיט קארול וקודמיו בתפקיד יצרו ב-USC מכונה מאוד משומנת של שחקנים שיתקעו (ותוקעים) יתד מאוד חזקה ועמוקה בליגה בשנים הבאות. מספיק מבט אחד ברשימה למטה בשביל להבין איזה כשרון גדל בבית הגידול בדאון טאון לוס אנג'לס: רג'י בוש, מאט ליינארט, לנדל ווייט, קרסון פאלמר, דארנל בינג, ווינסטון ג'סטיס, שון קודי, מייק פיטרסון, כריס קליירבורן, בריאן קלי,סאמי נייט,דיילון מקקאטצ'און, ווילי מקגינסט, יפאני אוחאלטה (וזה עוד בלי לדבר על מייק וויליאמס, ג'וניור סאו הבלתי נגמר, קנאטצ'י אודזה ועוד רבים וטובים). בשנים הבאות אף צפויים להצטרף לליגה עוד מספר שחקנים מהמכללה שגם הם ידברו מאוד חזק בהמשך.
USC של השנים האחרונות מזכירה את מיאמי הוריקנס של סוף שנות התשעים ותחילת האלף הנוכחי. מיאמי של השנים האלו היתה קבוצה שנתנה למקצוענים מדי שנה את טובי בניה. לא הייתה כמעט שנה שאחת מן הבחירות הראשונות לא הגיעה ממיאמי. בדרום קליפורניה של השנתיים האחרונות המצב מאוד דומה. מספיק לראות את כל תחזיות הדראפט של השנה בשביל להבין שיהיו לפחות ארבעה שחקנים משם כבר בסיבוב הראשון.
ידידי גיל גרינגרוז (הערת עורך: האיש חי בניו מקסיקו, איך בכלל הוא יכול להיות ידיד של מישהו?) טוען ש"במכללות יש שנות גאות ושפל". הוא מביא כדוגמא את כל הקבוצות מפלורידה אשר היו מאוד חזקות באמצע שנות התשעים (מיאמי עד 2003)נחלשו לקראת תחילת המילניום בעקבות נהירה המונית של הכוכבים שלהן למקצוענים ורק עכשיו אחרי קרוב לעשר שנים, מתחילות לחזור לעצמן. עושה רושם שאצל דרום קליפורניה המקרה של המכללות הדרום מזרחיות לא יחזור על עצמו. פיט קארול, מלבד היותו מאמן מעולה, הוא גם מגייס שחקנים נהדר, ויותר מזה, הוא יודע להתאים את עצמו לכל סיטואציה ולצאת ממנה כשידו על העליונה. מכללת דרום קליפורניה תביא ל-NFL בקרוב כמה מן הכוכבים הכי גדולים של השנים הבאות. באחריות.
ובחזרה לעניין - במשחק הסופרבול הקרוב יפגשו טרוי פולאמלו ולופא טטופו כשהפעם הם לא משחקים באותה הקבוצה. יהיה מאוד מעניין לראות את סגנון המשחק הדומה שלהם, את ההתלהבות החיובית שלהם, את התשוקה למשחק, את ההבנה האולטימטיבית שלהם את המשחק ואת הקשיחות שמייצגת את כל עושי המשחק בהגנה של USC של השנים האחרונות. תעזבו אתכם מהשאלה מי מהקווטרבקים והרנינגבקים יהיה טוב במשחק. הגנה, כאמור, לוקחת אליפויות, ולכן אין ספק שפולמאלו וטאטופו יהיו שני השחקנים הכי חשובים על המגרש בדטרויט בעוד שבוע וחצי.