על פי נתונים העולים מעבודה על סיב"ט, היחידה המופקדת במשרד הביטחון על קידום ומכירה של ציוד צבאי לסוגיו, שהוכנה באוניברסיטת דרבי, ישנן כ-220 חברות [[נשק]] ישראליות מורשות לפעול כיום ברחבי העולם ומוכרות ציוד צבאי מסוגים שונים עבור מדינות ישראל, בפיקוח הסיב"ט.
מתווכי הנשק המורשים, ביניהם פוליטיקאים לשעבר ואנשי עסקים ידועים, קיבלו "היתר מנכ"ל" לפעול בסחר בנשק והם מוכרים, בין היתר, ציוד כמו: מנועי מטוסים וחלקי מנועים ועוד שורה ארוכה של ציוד צבאי מגוון. פעילות המתווכים המורשים באופן עצמאי נאמדת במאות מיליוני דולר מדי שנה.
מהסקירה עולה, כי אדם הקרוב לתחום הסחר בנשק יאלץ, בדרך כלל, להמתין כחצי שנה עד לקבלת היתר מנכ"ל לעסקת נשק. לעיתים, פוליטיקאים שפרשו או בכירים ב[[צה"ל]], קיבלו את ההיתר תוך זמן קצר הרבה יותר.
כמו כן, ניתן לקבוע מהמחקר, שנספחים צבאיים רבים של ישראל בשגרירויות ברחבי העולם עוסקים מטעם סיב"ט במו"מ על מכירת נשק וחלקם, לאחר שהם מסיימים את תפקידם, עוברים במהירות לעבוד כסוכני מכירות בחברות נשק גדולות או באופן עצמאי תוך ניצול קשריהם שפותחו במהלך שנות עבודתם כאנשי סיב"ט.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה, ש"הצורך בצינון" בין תפקיד הנספח לסוחר נשק, הוא "חזקה על נציג רשמי, בין אם עובד המשרד או נספח צה"ל העובר לעבוד בתעשייה ביטחונית כי יפעל בכפוף למתחייב על פי חוק הצינון". מיותר לציין שהפקדת הפיקוח על הצינון בידי העובד מהווה בעיה בפני עצמה.
על פי המחקר, מרבית העסקאות מדווחות לממשל האמריקאי במיוחד העסקאות בעלות היקף כספי משמעותי. יחד עם זאת במספר מקרים מתקשים בסיב"ט לעקוב אחר סחר בנשק לגופים שלישיים שרוכשים, תמורת עמלה, נשק וציוד עבור צדדים שמדינת ישראל אינה מעונינת למכור להם נשק או ציוד צבאי אחר.
תגובת משרד הביטחון: "מדובר בעבודת סטודנט שהוגשה לאוניברסיטה מבלי שהועברה לעיון משרד הביטחון, וככזו, אין לנו כל עניין להתייחס לנתונים ולטיעונים העולים בה".
דיפלומטים ישראלים משמשים גם כסוחרי נשק
24.1.2006 / 15:06