וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אלוקים היא די ג'יי

8.7.2001 / 10:34

חנוך דאום, מנביאי גל התנ"ך החדש, ממשיך לחשוף סקופים בלעדיים מפרשת השבוע, והפעם: פרשת פנחס

בנות צלופחד, סורי אבל כך קראו לאביהם, ניגשו למשה ואמרו: "אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח, כי בחטאו מת ובנים לא היו לו. למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן, תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו".

הניסוח שלהן מסורבל, גם טור בפילון לא הייתי מעניק להן, אבל על אומץ ליבן מגיע שאפו: 4 בנות ניגשות ודורשות ירושה נדל"נית, חרף החוק השוביניסטי שמעניק את הירושה לבני האב. טענתם היא לא על טהרת הפמיניזם [הם מבקשות זאת מאחר ואין גבר במשפחה, ולא בשל הזכות האמיתית שמגיעה להן כנשים], אבל בהתאמה לימי קדם זה לחלוטין יעל דייני.

התהליך בו נמסרה להן התשובה מסמפטם באופן קסום את כל הסימביוזה - שלא לומר הפלירט המדורג- שמנהלת הדת עם הפמיניזם. מין פלירט הססני ובאותה שעה גם נחרץ למדי. זה הולך ככה: בנות צלופחד מבקשות בקשה. בקשה חדשה. משה בהלם. הוא לא עונה. הוא מקרב משפטן לפני ה'. גם היום, כאשר בנות מבקשות, נניח, לרקוד בחג שמחת תורה עם ספר תורה, נרשמת מבוכה. מצד אחד, זה חדש, זה לעולם לא קרה, ומאידך - היש בכך פסול?

יותר מכל דבר אחר, מוצא עצמו הממסד ההלכתי מופתע מהפמיניזם. הוא נתקל בדרישות נשיות שפוסעות במסלול דיכוטומי: מצד אחד בקשות חדשות לגמרי שמעולם לא עלו, ומאידך בקשות שאין בהן כל בעיה הלכתית, מה שמעורר סוג של אלם, כלומר: אז למה לעזאזל זה לא קרה עד היום?

ואלוהים? הו, הוא פמיניסט גדול. פנינה רוזנבלום מנחם בן לידו. כך הוא אומר ושמישהו ינסה לעצור אותו: "כן בנות צלופחד דוברות, נתון תיתן להם [הטעות, או חוסר ההקפדה המקראי, במקור] אחוזת נחלה בתוך אחי אביהם, והעברת את נחלת אביהן להן". והוא נותן לזה אפיל רשמי: "ואל בני ישראל תדבר לאמור, איש כי ימות ובן אין לו, והעברתם את נחלתו לביתו". מה נאמר, חגיגה פוסט מודרנית, עידן חדש בפתח.

תסמונת דאום

פנחס הורג את זמרי ואני מספר בדיחה, היש לכם דבר הגיוני מכך? ארציון גנירם, מדריך מסור לקבוצת חולי נפש, החליט לצאת עם החברה לפאב. מיד בכניסה ניגש אפרים לברמן ואמר לו כי הגיע עם קבוצת מטורללים חביבים שלא יזיקו - רק מה, הם ישלמו לו עם פקקים של בקבוקים במקום עם כסף. "אתה", הרגיע ארציון, "אל תדאג, שמור את הפקקים ונתחשבן". הברמן הסכים, החברה שתו כדת וכדין והברמן התייחס אליהם באדיבות רבה. בסוף הערב הגיע ארציון לברמן ואמר: "עכשיו אשלם לך כמו שאמרתי. אולי יש לך במקרה עודף ממכסה של פח זבל?"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully