ערבים. מה ציפיתם?

אחרי שהמחלקה לחקירות שוטרים לא מצאה אף שוטר שעשוי להיות אשם במותם של 12 אזרחים ישראלים במהומות אוקטובר, מתפנה כעת מח"ש לחקור פרשה חדשה. ביום חמישי נכנסו שוטרים לביתו של נדים מילחם בכפר ערערה בוואדי ערה ומסיבה זו או אחרת, הם יצאו מהבית כשהוא ירוי ופצוע במצב קשה. בהמשך, הוא מת מפצעיו.

מיד לאחר האירוע יצאו תושבי הכפר ההמומים והמזועזעים, למחות על מות חברם. הם זרקו אבנים על ניידת המשטרה, צעקו קצת ובזאת, פחות או יותר, זה נגמר. המשטרה עשתה שימוש באמצעים לפיזור הפגנות (שנראה כי הם שמורים בעיקר להפגנות הלאום הספציפי הזה) והתושבים התפזרו לבתיהם.

בהמשך, הודיעה המשטרה כי היא מעלה את כוננותה, וכי היא מגייסת 2,000 שוטרים שיאבטחו את ההלוויה שנערכה יום לאחר מכן. הצפי היה, איך לא, שהתושבים לא יוכלו לשלוט בזעם שלהם לאור הריגתו, סתם, של בן הכפר שלהם.

וזה מה שאנחנו יודעים וזוכרים מהאירוע הזה. ההפגנה האלימה. הצעקות נגד המשטרה. האמרות החריפות של מנהיגי הציבור הערבי נגד שלטון החוק בארץ ונגד הגוף שצריך לפקח ולבקר את שלטון החוק בארץ, הוא מח"ש. "השוטרים הם רשעים", "מח"ש הם חבורת רמאים", זעקו הכותרות. ואף מילה על היד הקלה של השוטרים על ההדק.

על ההרג של הבחור הערבי-ישראלי, שרק נכנסו לביתו כדי לבצע סריקה, ייתכן שבכלל לא היינו שומעים, אם אנשי הכפר לא היו יוצאים למחות בצומת המוכרת כל כך ממהומות אוקטובר 2000. בעיקר נוכח העובדה שזה קרה בדיוק באותו רגע בו אירע הפיגוע בתל אביב.

היה נדמה לרגע או שניים שהמשטרה מעלה כוננות ומפזרת הפרות סדר רק כדי שלא ידעו שהרגו שם אזרח. המשטרה היא כביכול ה"טובים" בתסריט הכתוב היטב הזה, ואילו תושבי הכפר הם ה"רעים". 2,000 שוטרים מגוייסים למשימה? כנראה שהולך להיות בלאגן אמיתי ביום ההלוויה. עוד אוקטובר 2000? שוב האזרחים הממורמרים היושבים בכפרים הערביים יוציאו על שכניהם היהודים את הזעם?

ביום שישי התברר לשוטרים שהאירועים לא מתנהלים בהתאם לתסריט הרצוי. תושבי הכפר שהשתתפו בהלוויה לא התפרעו. מילחם הובא למנוחות במהרה וחוץ מכמה התבטאויות חריפות, אך לגיטימיות, של ראשי הציבור הערבי ובני משפחתו של ההרוג, לא היו סנסציות מיוחדות.

אז אם התסריט הרצוי לא מתקבל, מתאימים אותו למצוי. השחקן הראשי, המגולם בדמותו של מפכ"ל המשטרה משה קראדי, נקרא לדגל והסביר לאזרחי המדינה ההמומים, וגם ל-2,000 ניצבי הסרט שביזבזו את יום השישי שלהם לשווא, מדוע שכניהם בחרו הפעם שלא להתפרע. השקט, כך הוא הסביר, נשמר רק הודות לשיחות המוקדמות שערכו אנשי המשטרה עם ראשי הכפר. הרי התושבים הברברים האלו ישבו בשקט, רק אם איזה שיח' יגיד להם להוריד הילוך.

בינתיים, שכחנו שכל המהומה נסובה סביב הריגתו, לאו דווקא מסיבה מוצדקת, של אזרח ישראלי. כולנו נשמנו לרווחה שלא סגרו אותנו שוב בבתים, מחשש לזריקת אבנים לעבר מכוניות בכביש בחוף. עכשיו נותר לראות האם מח"ש שוב תתקפל ושוב נחזור להנחה הבסיסית שהערבים תמיד אשמים. משום מה נדמה שסופו של התסריט הזה כבר כתוב מראש.